Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · מרחשון תקמו (1785) · p. [Seite 5]

תירס הקכיז בכלל וכפרט ויבאר בזה הייתי» 4״< העיקר מהנבואה אשר המיחסה לנבטים ואחרי כן?ולן (חוקר אס הפרושים המקובלים הלנה למשה ונאמרו כללומיה ודקדוקיה ופרטיה ומדבר על חלוקי השלדים ואופניהם הראוי להם באיכות. " זבסוף הקדממו מביא לוקמיה ייקרה וטובה ואשר לר!צ מבולמה יעצוני כליומי להעמיקה הנה בקיצור נמרן ■ למיעלמ צעירים לימים למודי שכל (למען ה5ימ כס אש המשיקה, ולהבעיר בתלי המסן> לשוס לב אל דבריו', זלא יפנו אל רהבים ."ושטי כזב) יראו אדשומ ונצורזמ וישמעו דברים שלא שמעמן אוזן מעולם היוצאים מפי דובר אממ , עדיו ימבוצנו , ירוו נפשם העייפה מנחלי מכוצמז , ויענו בצדק כי רוח ה׳ דבר ביו *מלמו על לשונו " ואס אמנם אנים ונץ שלימים שכבר נהנו מדבריו , הלא מלוי בדצזנס לק1ומ שנימ אס אץ , כי רק מועלמ צעירי ־ימיים אנחנו מבקשים, ובעיניהם הדברים העמיקים מחדשים מקרוב , ובזאמ אני בוטח כי יאשרוני על אשר המעודרמי לבבם , בלימי להם ׳אמ הבאר , נובע מיס חיים, אז ישברו צתאם f ויכרעו על ׳הכרצים לשמומ, ורכים ילוקו ־בידם אל פיהם מן המים, ציוה משה האישה׳ הורהואמהעץ וישלך אל המיס דממקו —־! וז״ל : ״הזהוץ לדון הדרישה כדברי החכמים pi וכ1מ, ונטיב לעיין בהם, ואל נמהר להרחיק דבר מהם, אבל כשירחוק בעינינו דבר מדבריהם , גרביל נפשינו בחבמומ על שנבין 'עניציהס , ועל כן לא ממצא לעולם מרחיק דבריהם אלא איש מבקש מאוה, זנומן ימרון להנאימ החורבשומ , ואשר לא האיר לבו בדבר מן המאוריס הבהירים , ומבני שידעו אמיממ דבריהם כלו בעסק ההוא כל ימיהם , צוו לשקוד עליו ושמוהו מכליי! החכמה ואחרו אין להק״בה בעולמו אלא ד' אמומ של הלכה בלבד , וחשב לכך לזה הדבר , שאס מסמצל אזמו על פשוטו ממצאנו רחוק מאוד מן האממ, כאילו ד׳ אמומ של הלכה בלבד היא המכונה הנדרשמ ושאר החכמזמ והידיעומ מושלכומ אחרי גיוז? ובזמן שם ועבר ואחריו שלא הימה שס הלכה הנוכל לומד שאין לתק״בה חלק בעולמו כלל? — אכל אס .עעיץ זה הדבר עיון שכלי, מראה בז מן החצמומ׳ לכר פלא •'״ "דע