Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אלול תקמה (1785) · p. [Seite 15]

(אם צ-עיא על כיזינע ההקניה;!היא נרדפא ג״כ לעמן אסיפה ,■ ונופלי; מו על האדם המהנה לד <ןכין או מועלמ מה במעשיו , או על הדבר האמצעי אשי־ גו יקנה האדם הקנין ההוא ויקרא נס הוא כשם המקנה (זאמלן , *«■ינק , איינעראגן) ז כלאה שמפן האחי יהי׳ טעם <לאל ייסבון גברי כי יסכן עליימו משכיל , (איוב נ״ב) *כלומר : . האס זה' שיסמן האדם בדרכיו (המשכילים) הוא גש ביל האל, דהיינו אס יגיע ממנו מועלמ להאל ימברך•* *"א) וכן כי אמי לא יסכן גבר כרצומו עס אל (שסל״ד) "דהיינו שאיננו מקמן לו פלוס למועלמו אס שהוא מרוצה *לאלהיס " י״ב") י־ מפן הל כ1עס הוכח בדבר לא יסכזן «י״ס וכן כי מאמר מה יסכן לן י״ד)י ובבחינת הבליו? <ההפסד, אשי־ ג© הוא נרדף אל ענין האסיפה, <״ד ונאסף שמחה' וגיל; נאמד ובוקע עציס יסכן 01 ט״י) « ♦ והושאל קינסטלעד■ צור גאטהיייט ווייהט וגו׳ או דמוע) המסכן'מרומה ען לא ירקב וגו׳ (אדר דער שפא״רזאמרן אעבע דעסיעמגן' וגו'?) זהמליז י4רל עה מן הנכבד אל הנבזה דהיינו מפסל נדיב לפסל, אסכן , כדי־ לעורר ולחזק־ 3לב שומעיו המפעלי־מ הכלמי נאה והמגונה * י״א) עי ד שיאמרו כל״א (זאממלט דעז דעי , חענש צירי גאטט ,י חעו עלי פר נלנפט זיך זאממלט?) י״ב) . מ׳ כל״א (דעל מענש גיועננע ניכש א' ז״ ו") י״ג) מ, בל״א (איבר איינע זאכע שטרייטן דיא מכסא איינטרעגט) *־ **ד) ולדעת. לשי" ז״ל שפי׳ לך בא אל הסוכן בעל ה נא יא■,־- יהי׳ הטעם מאסף ומקמץ הנאות , כלומר האד© הירונה בזה שכל המוחשים החיצעייס יפיעילו לא למועלמו ולהינאמי (איין ייאלליסטלינג) להביא לאי׳ מן ומהי' לו סוכנת < כלומר שתאסוף ומלכה לו הנאות (זיא יאלל איהס׳ ציי מאללוסט דיהנן) וכן עי׳ לא יסמן גבר לא יחנה• והכל אחד באממ *■ #*צ מ׳ בל״א (קאן בשעדיגט׳ויוערדן) " וזה טעס שס' סכנה שהשממשל מ חז״ל• •־ ול7עמ הרב ר׳ ש״פ נספרו יהי' *עעס בפס זהקכתינמ היצירה והשמירה הנמצא