Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אלול תקמה (1785) · p. [Seite 14]

נוסף לזה נח,« הקפדן אשר נס היא' «fr■׳ fä>i■?nsD'D5 ע״ד ותעש■ הארז לקמצים, זבתיניל העצירה ע״ד &10[** ידיך (זאממלן י עושפאהין ש2אוזא5* ^ולדןחעלטויש', ענטהאיטזאכם ויין) והי' זה שעם שם מסכן *והלא העני ה בימני שאינו עשיר גיס לאי־ עט מדוכא /■ . נ״ת ״הוא. כמעמד הממוצע , ונקרא עי״צ עני כשצריך להסכין׳ {[הנהגתו" הביתית , שאלי' לא ייסכון ישוב כגדרהרצו הממלט, ״הפך העשייה שאינו מוצע משיפזר לפעמים •״ ומזה השם המופשט אשר לא" rvföSDDä (ליא שפאחאאקייט •; ענטהאילטזאמקייט), "■פי' ׳שאינו' ציריך לק מך לאכול לחם הארץ׳ בצמצוצז כמו כאומן *הארצות. אשר אין הלחם מצוי כל כך , ני למס הארך רה "ומצויד» וכן מעם המספן• מרומה עך לא ירקב יכחד (ישעי׳ מ׳) פי' שהוא מקמך ערומה ונדבה" לכתור אלהיס חדשי® מעץ לא ירקב, ■יוד) <־ ואס אס לא יתכן ג׳ס לפרש אשר יסדבהן, אשריודבק־ כהן , ויהי׳ מוסב על המנקיות כעל הקשות , כי המניס והסניפים גס שציהס היו צריכיס לדביקות, הלחם זו על W זו,• והן■ היו העיז מסגר ללחם«־ אך בהיות עקר הסגירה בסניפין שהן לע״ד הקשות ד לכך אמר במקלם אחי לאת קשות הנסך (עייך באור הרמיב״מך) על התורה שמות ל׳ה כ״ג1) ובז־׳ה ידמה ג״כ לשרש ההפוך פנס , ע״יד לאסון?' ולכנוס (קהלי/ כ").* . , , , כל אותן השורות•ב5תיי?אה' שהן מסוסיכין בסימן(") אלו זזך כע*טן דברי הלב נעל ס' יריעות שלימה ♦ ויותר ראוי" לתרגם (הויז העלטרין) * אי נאמר שטעם- סוכנת שתהיי' לפואדת עליו לצל צרכא , הדרך׳ הרגיל לפקוד על החולה (איינע ווערטרין)? ונראה שיהא המשך■ הכתובים שם. בזה האופך, ואל‘ חי וגו׳ , מה דמות תערכו לו (מעלני גשנ^לנו־ וואלל־ט איהר איהס בייא לעגן? ) אס דמית ־־־־־־ הפסל נסך חרש (דעס, כילד« עטולא■, דחס דער קינסטלעך b 0 ט) חד)