Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אלול תקמה (1785) · p. [Seite 16]

והושאר־1 השיש הזה אח״כ על עניו ההרגל , כי זה באמ< עצמופ ההרגל שירכה האמז׳ללנפ כדרך אחד פעם אחר פעם י׳ו) על-שיהי׳ הדרך ההוא פקוע ושמור כלכו ולא יצא עיד * וזה טעס הנ״ון' ההפעיל בבחינה הזאפ הסכן כמו הסגר דהיינו• סגירפ ושמידע הכלל• בלה ע"; אסיפת הפרטיס ומזה הטעם הההכן הסכנתי י״ז) וכל דרכי הסכנת י״ת.) וכן הסב? נא עמר ושלס (אמב כ״ב) כלומר הרגל נא עצמך ללכפ פמיד כאשר הוא הולך י״ט) ואזי פהי׳ שלם ושלום יהי׳ לך' * זאת אשיר לקטפי ואספתי כענין שאלפכס y ואס ייטכו דברי־ בעיעיפס ואספת□ אופס הכיפה ואס לדכריס אשר לא יסכנו פחשוכוס, שאל כא לפשע אחיכם; יען כי לא הסכנתי לכפ כדרכים האלה < וכזאפ אני כוטח, שאס לא יסבו? גכר ברצו־פ אפ דברי, גס לא יסכן בס״' . נר״־ק . אפ זה ידעפייכי יש עוד לרכות. ולהוסיף׳דברים' כהנה וכהנה כזה' העניו, אכל די במה שנראה מפרכן אמרי, שכל העניינים האלה ייפאחדו וישלבו זה כזה-, כי הוא מה שרציתי לאמפי• האמפ תסך בעדכם ויה' יפרוס אפ סכת שלומו עליכם v כאופ נפש איוינם * 1 ן " יואר־1 ברי׳׳ר־‘ * נזה' השרש , כאשר" היערכו עליו לעיל , דהיינו שיש שסי דבר מצוי ״שצריך השגחה יפירה ולהייפ סובן בעכיכו ״כי כנטי׳ מעוטה מיד יפהוה שס נזק " ומי יפן ואדע טעם הנפעל כפעל יסב]? ואדרבה הדעפ נוטה שיקי' כנינו' בניין אב , כדברי הרל עצמו "ולהיופ סוב? נענינו"? ו גם' פעם הוא לשין רגל (איין עיי-יטט) וכן נאמר שלש פעמים לעני ן שנאמר שלש רגלי□ , ויהי' א״כ טעם הרגל׳ההוילכה בלט רגל אחר רגל ע״דאפנהלה לאטי לרגל.המלאכה (גיגמלן , אנפ-הין , גיועהנן) *־ פ׳ בל״א (האבע איך מיך דען גוועהנט?) ואין זה סופר. כלום לפרגס הר״מב״מן, (בין איך 7ען גוזאהנט) שכונפ שפי■ המאמרים האלה כאמפ אחפ היא " (פליס קל״ט) ויפי' הרי׳ימלמ״ן׳(אובדי האקט אללע מייסג וועגע אנגפיהרט). פ׳ בל״א (האלטע דיך צו איהס) * י״ז) י״ח) י״ם)