Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אב תקמה (1785) · p. [Seite 4]

קסד שהשיג מגדולע הבורא יער על כל חבריו וזה לשון ה^יץ ר״ל שהסעכל כנורא עצמו , ומע , לא לעונש ת״ו כי אס לטוב לו , כי עכליע החקירה היא המיעה יהפשטע החומר ׳ למען הוסיף דעע אע ה" * ועוד יש לנו לדבר כענין הד" שנכנסו לפרדס , ולהסבירו ע״י דברי הרב המורה(ת/ כ" נ״0 אך אין כאן מקומו י אמנס על המשל כלו לא הקשה הספדן, כי קצעו של המוע ידמה באתע לחכה ישלהבע, מצד שהמה חוטפים פעע פעאוס , מבלי שוס לב עליהס , כן המוע הזה הוא יחטוף פעע פעאוס , אדס ביקר בל ילין , ולכן העס יזכור עמיד אע המיעה , וישוב כעשובה שלמה / כי המיעה עכא כפעע ויהיו נצודיס ׳ טיס חזרו כעשובה י וא״כ יהא המוע רע להס מצד עצמס, לא מעצמועו, כי טוב הוא * אכם כן הדבר , אחי ורעי! מדוע עמיגו כזפחנם אע המוע? 1 למה יעצב לבכם בתוע איש יקר לנפשכס? הלא טוב נחל המע הזה ואעס עקנאו בו, ועכנו על טובעו? אהנס לא עליו עלונעיכס; כי אס על חסרונכס אעס בוכיס, כתו שאמר הספדן בכו לאבלים ול«^ לאברה עחיא *!נינוחה ואנו לאנהה כי העצב לאדם יעל דבר המע , הוא כל עע על הטוב אשר חדל להיוע לעצמו « וה יכ$ על אוהב נאמן , אשר העעלס עמו באהבים, ומצא כעס בחכרעו , ווה על איש גדול אשר החזיקו והטיב עמו , וזה על רבו אשר למד ממט , וזה על אשעו אשע נעוריס אשר אהב ועעה הולך ערירי; ורכים יבכו על המע מצד החמלה , בעזוב אחריו אלמנה ויעימיס פעזכיס כארץ מבלי מנחם וזה יבכה מצד מורך הלבב, כזכרו אע מעשי אנוש ועחמלועיו כי הכל התה , יפחד לנפשו אולי מהר יכא יומו * וכן ימצאו סכוע המעוררוע אע האדם להעעצב על המע , אף שצפוניס המה קרבו ולבו יודע מרע נפשן מבלי שום לב על סבעז * ובעדה אחע מספר עשרה אנשים עמצא כלס בכים על מע אחד , ולכל איש מהס סבה מיוחדע י זעכ״ז האבל והעצב להיועו דבר המסור אל הלב, אין לו שיעור (כי מי יען עצבה להעפעליוע אשר כנפשו?) *ה יחרוש וידוס , וזה יוריד דמעוע מאין הפוגה , וזה יריס קול בבכי, איש לכי צערו ומדוע נפשו ומזגו , וכזה אין לשוס שיעיר לכן הזכיר כל עעס הנביא מפלה גדולה אשר