Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אב תקמה (1785) · p. [Seite 3]

גדותם אחכם טרם יגיע למקום זה , יעכיר מדבר רכ ארן מלחה, שרפה כל ארצה מימיו מחרים, ולס׳מרתחיס לא יוכל איש חי בו בלתי יאמן את נפשו לשכול כל העלאות, אשר ימצאנו , להרגיל את עצמו בדרכי האנשים המדבריים השוכנים בו , ולאכול ולשתות עמהם ממאכלם קשי העכול ומחשקותס מרימי התולעים וכאושיס , ולמען יוכל בן המלך סבול כל זאת, העטהו אביו מחלצת עור חזק , וכן אמר לו בהפרדו מעמו: בני ידיעת כי לנחול ארן סוב יצאת, ולטובתך אשלחך מאתי , אך בלעדי עברך את המדבר הגדול והנורא לא תוכל בא שמה , לכן שמור את נפשך, העטף במחלצת הזאת החזקה למען שמור <j>t נפשך מן הרוחות הקרות והלחות הנושבות שמה, ועס כל הטרח־ והעמל אשד יהיה לנפשך הדך והענוג לשאת איתה , אל תסירה עד בואך אל קצה הארץ הטוב אשר תלתול , לכל ישחת נפשך כמדבר הזה; ואחרי כן השירה מעליך והשלך אותה אחרי גיוך ובא בטח ושאנן אל ארן נחלתך 5 p הדבר הזה מתכונת כשמת האדם הקדומה מראשית הבריאה , לנחול טוב בהתענג מזיו ה", וללכת ע״י הפרדה ממעונתה דרך העולש השפל הזה למחי! חפצה הערוכה לה , אשר צפון שמה כל טוב י והעולם הזה הוא דומה למדבר פלו חומרי וחושי, והגוף הוא המחלצת אשר עטפה האלהיס, למען שאתו כל ימי היותה בעה״ז , ואחרי שובה לבית אביה תשיר מאתה ותלך לרום שמי עליון , לנחול יש , ולמלאות א'וצרה מרב טוב הצפין לה * כי החיים הנצחיים , אינם נפרדים מן החיים הזמניים ט אס כדמיון } אבל כמה חיים נצחיים נמשכים טדוע לחכמי המחקר " והמיתה איננה כי אס השרת החומר לא״כ המות הזה הוא טוב מאד, ואשרי מי שהגיע אליו והוא שמר את נפשו מהשתיתהו בע״הז; כי, אס היה צדיק כל ימיו וחכס ומתבונן במעשה ה" ובחסדיו ׳ ישמת כאלי גיל במצאו קבר לגופו העכור , והוא (ר״ל נשמתן קי זה כל האדם) ישיש כחתן יוצא מתפתו ללכת בית רעייתו לרות דודיה , וכנשר יגביה עוף להתענג כזיו כבוד ה" וזה שאמר הספדן : ח״ו דחכח ושלהנח נעדיקי אמינא י ר״ל שהמית אינו דימה לחכה ושלהבת ת"1, וביחוד מיתת שצדיקים , כי במטל הזה ידמה בעינינו המות לרע מחלט t ובאמת הוא טוב מאד בעצתו ומה גס לצדיק כמו שאמרן חז״ל (חגיגה י״ד ע״ב) כן עזאי ה*מן ימת , עליו מכתוב אומי יקד מניגי ה״ חמותה לחסידיו, רצו גזה שנכנס לפרדס ע״י חקירתו כבריאה ובריאים עד 2 שהשיג