Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אב תקמה (1785) · p. [Seite 2]

ÖJ»17Ü; : ארז מלח לא יוכל ׳ אשר ימצל ‘ השוכנים : ומיישיןתס סמל נל : נהפרדו ק : אשלחך מי; לא תוכל; הואח החז! ן, הנושטתשי | לשאת אלי ־ מכחול, [ יזעלז ו: ■ ק הדני , הנריאה, ממעונתה אשר נכון .. כלו תומר \ לחען שאח י אשיר מאי : אוצר: מר צפרדיס מ׳ < נצחיים נח . אס הסיח; מי שהגיע אס חיי > f כאלי גיל ני יה כל " מזע דוד : יוה שאמו ר״ל שהמו! הצייקיס 1 ונאמת הו! י״״ל (חג י*ימי ץ סה שנס קסב ירמיהו ב״ ב י׳ . תבכו למת ואל תנודו לו, בכו בכה להולך כי לא■ ישוב עוד / וראה m מולדתו " ארץ גמרא מועד קטן דף פ׳ו ערג י אל תבכו למת יותר מראי־, ואל חמדו לי יומל מבשיעור־, הא כיצד ג״ ן«ים לבכי , וזי להספד ולי לגיחויך' זלחספורת , מכאן ואילך אמר הקב׳ה אי אתם" רה«י\ם בוי יותר מעני . ככר כבה להולך ) אמר י״י להולך• בלא■ בנים . ר״יב״ל לא אדל לכי אכלא אלא למאן דאויל' גלא בגי דכתיג ככד נכה להולך ובו״ הכתוב הזה־ ומאמר חז״ל- יתנו לנו מקוסל לשוס לב עלי דבר מיתת^ האדם , וביחוד האדס הצדיק בכל' דרכיו , ויבאר לנו ענין האבל והבכי וההספד •־ אחי (רעי I הגעצכיס עמדי המם , הטי אזניכם לשמוע: את דברי בר קיפוק הספדן (ח״ק כייה ע"כ) אם כאיזים נ־׳לוי־־ לויתן הועלה כהכה t נפלו הכה , מה יעשך יהגה ו׳שלדנו! בצדיקי ככו־ לאבלים ולא ף«י האי יומא דנה נפשי ה דוב־כא ׳«ולהבת" ) x מה יעשו איזובי . קיר . «ה יעשו דני הרקק? בנחל שוטף מי גנים קטנים י אמר ליה ח?ו אמינא•? אלא מאי אמרת לאבירה שהיא למנוהד, ואנו לאנחה נגינה את דבריך אשר ידמו לכו בהשקפה ראשונה כאלו שס בלבנו רתת וחיל. לפני המות הזה > אמנם אל תרעדי מפניו, אל יאתז אתכם אימתו, רע רע אל תקראו לו/ כי הנהו טיב מאוד; ייקר ״עינו ה״ המותה לחסידיו •י ולפן הדחהל ר" אבין' לאמור : 3*,י החכה ושלהבת כצדיקא אמינא? צי המות בעצם הואי רק רע דמיוני לטוב בחת־לט קמו׳ שמצאנו כתוב בתורתך של ר״מי (ב״י פי נר*ש*0 והנד. פזיב מאך טוב מות (ר*ל לכי 7 חיו ו הקריאה נהירתס לכבת מאד (Fftö חלפו גמ הכני! להורות כו כי היא טוב ל נר ואים) י וככר המשילו החכמים את נשמת האדם לבן מלך אשר ישלחהו• אביו למרחקים לנחול ארז דב מלא נל! סוב וצל מפד , עקדות זהב עפרו ונחלת נחלי דבש , מפיקים צל עדן! ושובע שמחות על כל 74ותס