Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אייר תקמה (1785) · p. [Seite 13]

לרעת ימכקר זה איפר מן המוכרח , ט »«בס דגשוח של בשכבך הנא . בהיוח שלא הל ף שלפטה שוא נת בהכרח כדין שט שואין רצופין מה שאינו כן במלח בשבבנר , פאפשר היוח שוח הכף שוא נע כי כן חצינו בזה השרש כעצמו ויהי בשכבו (רוח ג") ואנחנו לא נדע עדיין ידיעה בחרה , למה לפעמים נדגשיג ל" הפעל במקור בל׳לן זגש1?קל! נמו בנגפו אח מצריס (שמוח י״ב) ולפעמים גרפיח.היא כמו בנקבו שס (ויקרא כ״ד) ולכן אין לשמח• (ש״ג) מי ירמה לך , הלמד רפויה לפי מה שכחבחג ״בסימן קם״ה ומי ימן ואדע לאיזה .טעם פה יקיפהד ״ושם יטעימהו המבקר יודע נזעם ההקפה ידיעה ברורה ושלחה , כיי 1 גלוי הוא לעין כל מאה , והוא להחלנו מקמה?טעם של לך וא.ימ דומה לההיא דומה לך דלעיל כי 6ס מושג הנגינה' אחריה מה שאי אפשר כאן , כהיוח לפניה נת נראה מי״ז לחה״ח , ומעמה כשהמלה מוקפח .חהי? גס ,הלמד דגושה נחבח חי בטעם חשרח # ינמצא כמוהו מקרא מלא בחזרה מי י^לה״״^נו השמימה •ן ־:־•.• ־*־1 (דברים?ל") כי גס שס אי .אפשר לקיים דין נסוג אחור מ״ת. לחה״ס וק״ל #(ש״ה) ובמקהלות המ״ס בפ״חח וה״הא בצר״י כמו "במקהלות ברכו אלהיס (חלים ש״ת) והוא "אחד כסמוך ובמוכרח וט'< ודרך הבתר בהגהחו "נפלא; כי לא נמצא זה המשקל תשחנה מפחת "אל חיריק ברבזי וכו׳ ואף/כי לא ראינו עוד שנוי »כזה בכל המשקלים שישחנה הפחת לתירק בעבור »הממיכוח•" \ הגהת