Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אייר תקמה (1785) · p. [Seite 14]

קנו זו־ייחי-וי-ז הגהת 'הכתר לא נפלאים ׳כעיני המנקר מכל וסל ן כי p תצינו חן והמזלג(ש״א ב") ומזרקותמ ומזלגותץ (שימת. ן;׳ד) , וכן מן להוציא ממסגר אשיר (שעיה ת״בי), ויחרג? ממסגרותיהם (מלים י״ח) ומן משען ומשענה (ישעיה Qj כמחוקק במש^נזתם (כמדבר כ״א) * ואס גס יטה הרב דרפו לצד אחר לאחור , אחרי שמצאנו משקל כפול משען(הנ״ל) ומשןן כחו ליהי ה״ משיגן לי(ש״ב צ״ב), כסמך עליו לאמור גס במשקל הנקבה משענה ומשענה וישם את המשענת(ח״ב ד״) לעד נמו מלחמה ומלחמת , (כן־ נמצא והמזלגות והמזרקות (ד״ה א" ל׳ח) אשר ממנו נשפוט ע"מ מזלג ומהם נקיש על השאר , (יהי, זה טעם החירק ברבויס , ואם גס שהמבקר חודה לאמתת היפך זה 1 פנה ככל זה אין לתמוה על הבחור, ודרך איש ישר כעיניו י(ש"צד) ודברות קדשן* הדלי״ת בפ״תחע״מ בלהות * צלחות זכו' ואשר ירצה להגות בחירק הד" ירפיז "הבי "ת ע״ח על ךברת כני אדס (קהלת ג") י "וכבר שנינו זה פעמים שאין לעלות לרות משקל ״על לא דבר (כ(״ +* ההגהה ההיא נפלאת מאוד בעיני המבקר , כי איך כדחוק הכוסחא הישנה וךבר1ת קדשך בעבור משקל אחר אתי מרחוק, אחרי אשר נמצא מקרא מלא והךבר־אין גהס(ירמי,ה")? — ועל הדנוי וי״ו ת״יו אין להקשות כידוע למתחיל כלמוד הדקדוק יי ואף כי שהרב בעצתו הביא ראיה חרבוי ישא מדברותיף (דברים לג") שלדעת המבקר יתכן היות הרכוי חן ואשמע את מדבר אלי (יחזקאל ב״) אשר שעלה כמן את המדבר אלי; ־ ”1 1־ ג •י־ t את /