Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · אב תקמד (1784) · p. [Seite 12]

מכלו עמוד , וללחום עמהס , ואי! כליהם שנהם ילחמו, וימסו יומי שידעו שאין ]להם כח לעצור כנגדם , יש מהס כאלו מא1 בחורף , וישובו, ויחיו בקין, ויש מהם אוגרים לחמס בקין להיוא להס בימי החורף, ויש מהם נוסעים לארצויב החמים כהגיע ימי החרף , וכעבור הסאיו ישיבו למקומם, ולכל מין ומין כפי אכינאו ואכניאו, הוכן לו מחיאו — וראה אין נשמרים הם מכליו ן חריץ , כי לעולם לא יושחא דבר; והשחאאו לעאו, רק אכוכה להכין נוצר אחר , כי אלו לא יושחא הזרע בארן לא יצמח או יפרה וירבה , ואלו לא אשחא הגאה כשאם רובצא עליה לא ימצא האפרוח, ואם ה" אץ שומרם , וחושב חשבונם למקטנס ועד גדולם , שיעמדו לעד לעולם שוא שקד שומרם j אך עיני ה״ עליהם לטוב , הוא מגנם ונוצרס לרגעים « הוא יסדם וגס הוא הכינם הוא שומרם והוא מצילם T~MT\S בוא ברוך ה״! אהדוף אא כל הדוברים עאק על ה" אלוהיהם האועים כדברי אוהו, ואומרים לא הוא , אפס מוסדי עולם ארבעה אתים המה , האש והמים העפר והמלח מקדם היו, שנים אין מספר להמה אין מושל ואין רודה אין נגיד ואץ מצוה להם , אפס חלקי האש ודקיהס הארועעו יחד ,והיו למו שמש , ומדקי העבים שבהם הכוכבים כלס וכסיליהם , והשמם באשו הגדול ראח •אא המיס ואא העפר והביעס יחד , עד אשר האלכדו חלקיהם והיו לאחדים , ואלה אויאיא הנמצאים אאנו כלס , והיו לזרה , הכבדים שבהם היו להרי אבנים , והמאכוא הקלים מהמה לצמח , והקלים. עוד מהמה, לכל חי לפי חלקיהם הנבדלים, וקלי קליס לאדם , אכעסעוא הגה הגחצאוא כלן שהביעו יחד , אאלמנה שפמי שקר , עיניס להם ולא יראו , אזניס לא ישמעו מדוע לא יביעו עוד , ויאחדשו חדשוא לבקרים % הלא עודם המה בעולם לא נכחדו היסודוא האלה , ועינינו ראינו שאי4 כל חדש אחא השמש רק אשר היה הוא שיהיה , לא יחסרו ולא ירכו * וחי נאן קצבה לכל היצורים שלא הביעו בסרח העודף על אמימואס? מי שך בעדם והגבילס בגבול? ומי ניגן להם אומץ להביע די חקס באין מחסור לצלמם ואבניאס אקינס ויפיס? מי תק חקי כחס ונאחיהס במדה כמשקל זכמנץ , ערן זה מול זה וערך כל כשר לקראא רעהו? ומי השכילס דעא להביע שאי גוויוא שווא בכל אבניאס וכמראה ובקומה צלם דמוא ואמונה רק נבדלים לסיוא זכר ונקבה , למען הרמאס ולהפרואס להוציא צאצאיהם כדמואס וצלמס * ואיך הביע הבעבוע ערן נכון ונשא שהאחעעו תלקי המיס