Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · אב תקמד (1784) · p. [Seite 13]

קיגג על שגי מקומוע נבדלים , להחצא שעי העי«יס > זלהיייל כלי קבול האור!וממוני/ כל הנראה , וגם מכנו כמי כן מאזנים בשני מקומות. לקבל צהלע כל רוח וכל דבר הנשמע * יכן הכה אס חמשה עוצאועיו לבטא א״ח״ע׳יל׳ ב״ו״ל׳ף‘ ג*י״כ״ק״ ד״ט״ל״נ״יל YVpVf, והחוטם למשון לו את. כל ריח המריחים ולהנשיב להוציא רוח חס והאלים הנבאשים ולהשיב רוח קר ולהנשיב כנפי הריאה , למען םבב אי/ הדס בכל הגון כלו ולהעמידו על עמדו להחיועו, ולהקימו? —י ועוד נפלא הפלא ופלא להביע ולארג ארג נכין בעצמות, וגידין, תבלים (מיעדים, 3שר ולס, רוח ועור, וכליס מכלים שונים , חלקי הגוף כלו , רק ליופי ולכעימוי/ , לעמוד ולחמת. , וכן לכל צמח , שרשו זגזעו פרחו וזרעו , לכל אחד כחקו ומשפטו — לעופות. העופפיס כלילה עיניס «נוי/ מאשר יעופו כיום, ועיני יצורי הים שונות. מעיני יצורי היבשה, שנים וקיבע אוכלי דשא משונים מאוכלי בשר ועצם, ומי הוליך הבעבוע באורח מישור לבל יעעה כאורח חעעה, לשאע עין הדג ולעמו כראש הנשר ולא היה או לעועלעו , ופרשוע הסום ברגלי הארי , ולא היה יכול לדרום ולהשליך ארי בטרפו , ולמה לא התאימו כל חלקי הדקים , לחבר אחד , וכל הכבדים לחומר , והיו ממטה למעלה צמד אחד וחבר אחד , חומר על ח׳ומר צפור על צבור , אך נבדלו כאלה הבדלוע דומם צומת חי ומדבר , ולכל החיים צלע ימניע וצלע שמא לי ע , ראש אחד עורף אחד גה אחד והעצה בעוך , וכלים לרעיוני הס , להגיעם אל עועלעס ולהמניעס חן נזקם , ובכל אחד זרעו למיניהם , לא יחלוף ולא ימיר לזולעו , ומי ראה על אודועס וצר צורעס הדקה בכל הזרעונים, כי בכלי המחזה אנחנו מביעים צורעס, למ״זלי, לזרע העפות מצויר השרש הגזע הסעיפים העלים והעפוחיס עד שלא יעשה כארז כ״א להשעלח ולהעגדל במרחב , וכן בכל מין וחין נעטף צורעז בי כאי( קז ועכליע , מי היה הצייר ואיה שופר ואיה שוקל אע כל אנה? ומדוע לא ימצא בהיצלריס רגלים על גביהם , ואדנים אחורי ראשיהם , וככלס אין מות בלי לב , לא •ימששו בלעי יעריס וחבלים, לא יגדלו ׳־ בלעי מזון , וכלם יחד־» נאחזים ונקשריים , צורך האיז אל המיס , וצורך המיס אל הרות , וצורך הריח אל השמש אס אין מיס עיכש הארץ וימוע כל אשר כה , ואס אין רות לא ינשאו אידי המיס , וירומו על כנפיו , ואס אין שמש אץ הרות לקוע ועומד לשאע אע אידס , ולהגשמס לעעס , ואין עויז