Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · סיון תקמד (1784) · p. [Seite 14]

י?מ^פאדס נחל •מלי/ס, י^ח, 1 <אי אפשל להעיז־: יבמגזר^ הכי" f* הספרים ההם : * צא היה לחב מי «לא p עשה עע \ ״שהיה תכס! ן; *ל5ןןלמ(7יס׳ ■ *«היהזדיס <; "?הלכן גויס לי י "עשה הרג נע< * •קלולה» 1 עדי \ דתו סעיי לי? הס;עי f וראשי r piw! סערו מצרף ליזג מחמומנאשרכה ינמזנמוחיחינופ 1 רניס אמר להל׳;סן רני ונעה מיז(!הוא אשר ' אוהו הדג מהזרי : לו הסעד הזה ולי נשעה הקונם, שעה אמע לקחי הגד שאיש מכו לבנון גמלי; לי : אל(ה<ל, וגילן *) /0 נימיגו ורניס (משפט זענינס ונטרס ן יחחויס וימילי, 1 לו על "יהיאתי לך את;צל ובית נכותי , לא היה דבר אשר לא הךאתיך כאונרותי , השמעתיך חדשות 'מעתה; *צצורות לא " ידעתם בחכמת הא״רי , כי מששת את כל כלי , קנית את ״ כליות' , פתיתנייכשפתי חלקות , בעתרות נשיקות , ואמרות '“׳רמת , ואפת כי חזקתני באלות ושבועות , ולעכל , עד " שנגלו לפניך כל תעלומות והמין נסתרות שמבראשית ומעש? ״ מרכבה , 'ואתה' כאיש תכונות עלית למרוס שבית אבי לקחת למתנות , למה איעא רמיתני , באמרך , לך לבדך יהיו ואין "לזרים אתך? איך נהפכת לי נעיד פרוצה אץ חומה I וכי " מת לרעי מריזוק , למה הפרת ברית וחוק? שמלבד שאתה "•'מושבע׳ ממני פה אל פה באלות ובקללות נמרצת , 1הלא ״•כתבת לך &לשיס במועצות אל תפזר , אל תטיף , ולא הטית "אוזן , *רית דברים כבושים על פני חוצות , והוקעת אותם ״ ל״ה נגד השמש? הלא איש אתה , ומדוע לא שמדת מוצא ״ שפתיך כאיש אמונים? זכי אין מעשה משכון לדעת בשאול "יאשר אתה הולך שמה! — ועתה מי שפרע מדיר המבול "ודור הפלגה , יפרע ממך , הכי קרא שחד מכלית חכמה t ״ נמל תכול גס אתה, גס חכמתו לא תקום I ואנחנו לא נדע " מה נעשה , אס כבר פזרת ממונך , והדפסת מה שהדפסת , ״ אי אפשר לתקן מה שעוית ,;אך בבקשה ממן שתשים קנצי "למלין ונקית " רעתה הקורא הנעים! מדברי האגרת הזה תראה כי לא בהסכמת הרב הודפסו ספריו אלה , לכן במצאך בהס דברים..אשר לא כדת מאמרים סותרים ומתנגדים לדבר' הרב במקומת אחרים , אל תחשבס לחטאת לו , כי לא כרצונו' כעשה הדבר הזה , לן הדפיסם הרב לא היתה כאלה , גס מי יידע אס מעיז יצאו הדברים ,.אס מפי אחרים? — ובאגרת הזאת דבר גס סרה על המחברים ספרים מבני עמינו המדברים בלשון תהפוכות אשר לא. יבינם איש וראויס הדברים להעתיקם פה לכל קורא , ואלה הס : ״ר<וד רעה תולה ראיתי אצל רוב המחברים ממי עמינו, "שאינם כותבים כלשון צח כדרך.יכל האומות, להיות ״כל איש מדבר; בלשון עמו , אשר. שפתיהם ברור.־ ייללו , ״והמבין כאותו לשון יבין לאשורו , דתרגמהו בלשון אחר; ״ עד שירוץ הקורא בו , זקניס ע'ס נערים * והם נחלקו לב" ״ עיגליג ׳ קצתם; יערבו לשין המקרא עס לשון הגמרא , כל ״השומע תצילנה אזניו והיה בעיניו לזרא , וקצתם והס "המתפארים