Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · סיון תקמד (1784) · p. [Seite 15]

י המתפארים במליצמס, כל דבריהם דברי נביאים עלימו iw*!מלמם, יעקמו הנמוכים להבנה זרה , כלס עקודים נקודים, י.אי אפשר להעמיקס כלשון אחר כמו שהם, אפיל* אס משימס במגזרומ הברזל , בחריצים ובמגרויג, כאלו לא נכמכו ״הספרים ההם אלא ליהודים האומללים שה פזורה , על כן ״ צא היה לרוב מחברי כני עמי בין הגויס חלק ונחלה וזכירה; " לא כן עשה עטרמ מפארמ חכמי ישראלי הרמ״בס זל שיימר “שהיה חכם , ונוסף על שלמיומיו וסגולומיו , ה" ניגן לו ״לשון למודים , לדעת לעלע אמ יעף דבר בלשון הערביים ״והיהודים , הוא למד דעמ אמ העם בדרך קלה וקצרה , ״והלכו גויס לאורו , וכבר הועמקו רב דבריו בלט״יין וכן ״ עשה הרב כעל העקרים , ושבחוהו חכמיהם כי היא דרך * סלולה ״, עד פה דברי הרב , *) 1יתר ספרי הרב אשר עודם כנמוכים ולא יצאו לאור , אלה הס: D׳׳ בטוהרת הכמה כולל כל סודויב הגמנזריאוע וראשי מיכומ , וכל דרכי המקובלים כאשה הזכיר כהקדממ ספרו מצרף לחכמה ס" בשמת בת שלמה והוא המבחר מחבוריו כאשר כמב הרב בעצמו , בז ידבר על כל החכמומ , כולא יגמונומ וחידומ זפילוסופיא, והיה כרצונו להוציאו לאור ופעמים רבים אמר למלמידיו על ספר הלז , כי צריך לנדוכימ כמו כסף רב• ובעמ כמבו בקש ממנו מלמידו החכם כמהורר משה היז ( והוא אשר כמב מסובה בשם הרב על השאלות. אשר שאל אומו הרב מהורר זרח בר נמן הנזכרים נס" אילם) להראומ לו הספר הזה ולא אכה לממו לו כאמרו : אין לראומ המאכלים בשעמ מיקונס , ובהפצירו בז מאוד , נמן לו הספר על זמן שעה אחמ לקרוא בו, וככלומ הזמן מיד לקחו ממנו, ואמר: הפרי שאינו מבושל כאילן, יקהה אמ שיני אוכליו * ס׳'׳ יער לבנון כחלק למאמרים רכים כילל כל חכממההגיון, ההלצה, אלוהזל , זפילוסופיא / משכורומ ומכונומ, מחבולמ המלחמ, יעכודמ ־גס בימינו עדן לא הוסרה המכשלה הזאמ מבני עמנו, ורכים מבני ישראל היודעים אך דיני משקל השיר , ומשפט החרוזים, בערס ידעו יסוד המלומ מחשבומס, וענינס , ממפאריס להיומ משוררים ובעלי מליצה, ובטרם ידעו לכמוב אגרמ צחה , יבלו ימיהם כשירים וחרוזים , לכן לא יבואו מעולם עד עמקי הלשון ויסודו , אשר הוא חלק אדם מאל , זנחלמ ימר הוא (*