Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · סיון תקמד (1784) · p. [Seite 5]

למת, אכן חמת פניי בס על הראי עברה # ויקצו? שנית j <י ביו יבזהו לז נכר הזה , וישנה איj מראהו A וישם עניי גסיווק אליו לאמר: הלא קטון כעיני אתה, אל ־יעכל כבדני! אגל בס האיש ברא♦ עשה כנה , ולא יבול עוד הרהב כבוש ועמי, יישא את המטה אשר כידי , ויך אי; הראי וישברהו יי אן יזהר כחס כי ע&ה את הדבר הוה; ני מלבנים שחק האחד ועתה שתקו דגים עליו ויבזוהו על «ה אמי התנס: גאות אדם השפלנו«tem רוח יתמוך כבוד * « * « «■ egg כ מכתבים *מחו לזזיר*ל*ב עם מכתב על רני מסיו* «נון ««־g עיוור * אסופות * למוד♦ שכל , יחד ישאו ברכה מאת אדון נל המעעיס ■! □אשד סבותי את לכי, לראות. המעשה הנעשה ממק הס מש / בעגיני גדול הבנים והנהגתם בחנון הטבעי והמוסרי* וארא בהורים ומורים , אבינה בבנים האמונים על חיקם * «הנה רעה נגד בניהם , התורים תעו בדרן השנון * והמים מתעים על ידיהם , ילכו שובב Hftff בא ימעד * אשר זרתה שמש $דקא ומדכא לנדכא לבב ועם האומלל , ני העיר ה" אחי רוחו בלכע •וישלים ויועצי את , להשיבם ולחגזתס < לכן ראשית חובת האבות היא , להדריך ולנהל בניהם בדרן ישרה , לנטוע בס צעיוי מימת סוטת ונמיסתת, נדי שחנו לחסל השרים, ויהיו