Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · סיון תקמד (1784) · p. [Seite 4]

CBWWaaSBHI זרעינו לא הופר קלב ט! «מהו נן? $«יו, *P יייי י .״ י" riv« נ! אנל גס fo* «ע«, רשא אי או מהר לוס ר!עקה שחקו מיי ביית מלח ע\לם הי4י* ר הלבישי דשא סביבץ ngf ירפך (יזפינו, שימה ישחקו צעירינו .. .. f; -r T דטו«ח ילבנו 3ם אנו »׳ סשפט אויל פבי אתד הלד אל מתל לחות צתאיפר, וישא 06 . ידיהי הוא מביט אח מראהו במוך מי הנחל, ויאמר אל לכר, מה יפה גס נאה הדרת. קרני העצומים I ענפיהם גזלו , גם רכו משתילי מיס , שפרה עלי נחלתי, יאסרוני החיות , .דקנאוני הבהמות על זאת ״ אבל לזה ידוה לכי , על שוקי גי דלו, על רגלי כי דקות המה, עוד מעט לא ייכלון שאתי, גתקל תעה מראיהס , לא ת1אר ולא הדר להם עודו מדבר אל לכו וירא את הארי מרחוק , דשא את רגליו, ויכרק מפניו., והארי רדף אחריו כל דרך המישור , ולא יכול השיגו , כי עמדה לו קלות מרוצתו ויקר מקרהו את היער, מנש שמה להסתר בצלו מפני חוס השמש , אשר יצא היום הזה בגבורתו , הוא בא שהה , והנה הוא נאחז בקרניו בשככי האילנות , ולא יכול עוד להחלט כרגליו , ויבא הארי עליו ויכהו וימיתהו , ובמותו אמר : אהה לאויל J התומר לרע שו3 ולטוב רע , כי קללתי את שהחיגי ושבחתי את שהחיתגי על w אהר החכם שקד. ההן, הבל היופי השוב והסועיל הואי יתהלל. , י י־• - י ל p W גא מו הרהב הרהב הביט בגאון ובגאוה כראי, וירא מראהו, ויחשבהו \ גאטת היא, לאיש ור , ואפל ארה בו גי איננו כורע למשתחי* י $ייי 1 pw לפניו, *