Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · ניסן תקמד (1784) · p. [Seite 16]

מרנן מפרשינו) ותמה ־זאת הפסקא אס כן הצעה תלדה בליז* זכור נושאו •על בוא דברו אחריו זה שמו צפור , ואליו חוזר אחורנית כנוי מלת מידו אס שהוא קולס אליו , ולהחזיר ז£ת הפסקא אל הלהוט ( נלע״ד ) שלא יצדק בעבור שני הנשואיס ( ר״ל שור ואייל) העוברים לין בתרי שני הפסוקים האלה , ז גס כי אין מיתת השור או האויל בחן , ואל מה לסליק מינה (שהואאדל) גס פן לא יתיחס במשרים "כי מוסר העכס גופיי לא כפטיי, ורק בצפור הכלוא לשעשע אזני אדוניו בצפציפיו הוא יצדק ומתיחס בנהוג שבעילם •ובהדגש ]הצפוד •כאבדן תימתו מד לו ממית צעדו, וכחן יפלח כבדו, גדלה כאבו וגעשו עליו תאכל , •ואינו נושא עוד קולו בשיר עד שובו אל חפשיותו ודוגמת הקדמתו המאוחר מצאנו, ראינו., שפירשו לכו קדמונינז אשד מפיהם אנו חיים הרא״בע בפסוק זבובי מות יבאיש יביע י ר״שי בפסוק וכר אלהיס טרם יכבה(ודכוותיהס רבים) ועדיפא מינה בפסוק ואף לאמתך תעשה גן שהוא סיף פשק כדברים A ט״ו שמוכרח להקדימו בביאורו ב" פסוקים כסוף י״ד שלפניי , והיא העיק תענק לו -י :וחכמי מלתינו קדמוני באקדים המאוחר הזה לבאר הפסוק פמהר 1פור אל פח ו גו׳ כאשר יראה הריאה בהעתקת ת״נ״ך לאיטליאני להחכס הגדול טיאידטי " ועדיפא מינה מצאת הוו שמלך הממשיל .,( או מפסיק הפסוקים) מסייע לי בפירושי בהפרידו פסוק משלי השור והאויל , מפסיק משל הצפוד לבל •יקשר התחלת האחרון מה עד יפלח חץ וגו׳ עס שלפניו ־י ב״ל דורש שלזם חעי׳כ״ת ד!ד תפשי•• מכתב להימס הפלס מהודר וואליף מדינהדא בעל מחבל־ גז" בשד דבר אשר' כתב להורות לנער יראת ה" ולהכירו בדרך ישר * בד שבר ] יצז?״ אתכם את הברכה., רוח ■נדיבה-וטהירה בקרבכם נמסכה , לא יסולא בכתם אופיר וכלי שכופה צורכם אור יהי׳ ועטרת תפארת על פגי כל 1 ־הארץ * ־הנה אגלה את אזככס הגה , •פאפלח לנס מאשר חנג* ה"■/ -להשכיל את התלמידים , לדעת את ה" יוצר כל , בדרך נקלה כנוגה ונאמנה * וטרס שלחי איישר הדורים ואומר :