Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · שבט תקמד (1784) · p. [Seite 9]

עצע ומכורה , ע״כ לולא יתבונן הנער כשכלו מקרירת ר־יתי בטרם המיית ורתיחת התאוה והחשק עליו הוחיס , א1 כוודאי לא ייבוא לידי מקלה י הלא יש בנמשל ג״ עניניס , דהיינו שמחת התענוג כראשונה ׳ וכעם ומכאיבים יוצאי ירך החרטה והנחמה באחרונה , והשלישי תוחלת נכזבה , דהיינו שהנער כוונתו מאהבה, והמנאפת מכוונת רק להנאתה ותעגב לתכלית השגת ממונו ע״כ המלך התכס רוצה להזהיר הנער , שיאטס אזנו משמוע לקח המנאפת לבל יכול במצודה רעה , אז במשל יפעת פיהו , כדי שירדו מוסריו חדרי בטן הנער , להיותם .חרות על לוח לבו , כבעט בדיל ועופרת , ואומר הנה הנער אשר ישמע לקול המנאפת , הולך אחריה פתאום, כשור שהולך בשמחה וטוב לב בכוונה למלא כריסי בליל ודשא , ובסופו הפך כוונתו לטבח יבוא, בוודאי לולא היה יודע שהולך להאכיל ולא לאכול , לא היה מתנהל לאטו ויפליג חוזק משלו עוד, .לעשות רושם בנפש הנער , כמו האויל שיבוא ללבוש העכס , כי וה למוסר לו , לגלות. ערות שכלו , כי מבלעדי יוכל .להיות. שחכס הוא כמאמר שלמה גס אייל מחריש חכס יחשב, ואולם עי" המלבוש הזה , פרסס אילתו , ואומר לכל שסכל הוא , מ״מ מתחילה ימהר ייחפוז לשפוט משפט מעוקל , שנוי הוא לו ויחמוד ללוכשו , ואחרי כן כראותו כשתו , וכלימתו יתחרט , כן אתה נער חסר לב , יאם תשמע לקול מנאפת , ותתפתה מחלקות לשונה , יגבר היצר וישתעבד הלב , ולא תעציר כת לעמיד בפרץ , אז כמקרה השוד והאויל יקרך , וניסן׳ עוד אס בפתע יבוא כעלה , הנה חן קנאתו יפלח לבך ועתה נלכדת במצודה רעה הפך כוונתך כציפור בפח יקושי; ע״כ קבל עצה ושמע חיסר , והשתדל בזריזותך להדיח הרעה ולקרב המועיל הנרצה לתכלית הכוונה הטובה , ותשקול כל מחשבה ומעשה במאזני שכלך •, ואז לא תפשיל ובכל מעשיך ת.צליח ״ *) ß * ס * וי׳ויוגח י ) עוד כתב המחבר הלז הגהה אחת וביאר שס ההבדל בין הנרדפים כסיל ואייל וכי׳ אמנם לקוצר העגין, והעדר הביאור כראוי, אשר ישאיר עוד ספיקות , לא הדפסניהו, והננו מבקשים מאתו להרחיב לנו הביאור מה ונדפיסס לעת אחרת?גל• *