Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · טבת תקמד (1783) · p. [Seite 9]

על פני האיץ * ) וכשהן הולכות. הסרוח הזה מתנועע אחריהן בתנועה עקומה ועקלקלות, דימה לתנועת נחש וזה יפארויקשטאת -כל הגוף , ולכן תתגבר על ידי כח התשוקה באיש להתחבר אל האשה טובת המראה ההיא ■» ואנו רואים גס החס שיתנו הנשים סרוח כזה בבגדיהם שקורץ ■כל״א (איינע שלעפפע ) ולזה אמר הנביא ואת תפארת העכסים ( דיא חייעסטעט דער שלעפפן ) מה שלא \ אמר בשאר התכשיטים שהביא שס לפי סתנליתס לתת •יקר ותפארת אל הלבוש בו וכן נבאר וברגליהם תעכסנה (ctw <\< ) שהיו סורתיס ברגליהם , כמה שקורץ בל״א (איינן,שלעפפענדן גאנג ) ומעתה נבא לבאר את הפסוק שלפנינו שהוא המשל הב" על ההליכה יאמר המלץ ■בו , שכמו שהעפס הזה הנסרח על אחורי האשה ינוע גפי רצונה , כן הסכל הזה נמשך אחריה לבל מקום שתרצה והוא משל לעוצס דבקותו כה אל מישר אזיל , תאר לעכש שהוא לה למוסר אויל , כלומר שבה תאשר את האויל במוסרות התשוקה והתאוה, 1כמו שזכרנו עד יפלח , כי כפתע •יבא כעל המנאפת אל ביתו ויפלח כחץ כבדו ( מדברי האבן יחייא) " ואחרים אומרים שהחץ הוא משל אל התאוה הבלתי הגונה , והיא תזיק " כמהר , סיום המליצה כמשל השובב על כל הענץ , כמו שב" -המשלים הראשונים,סובבים על ההליכה בלבד יואל פר״יל ר«ז &1;ה ג תולדות גדולי ישרצל *ול17יו הלב r\\ יצחין 6נרמ*ל n ה י .ט זן. ־כשמדג פערדינאכדוס מלך געאפאליס את שמע בואו, וישלח להביאהו אליו וישימהו שד בחצרו וישב שם שליו ושאנן , ויכתוב את פירושו על ספדי הלכים בהיותו בן חמשים *} ויתכן שכון הנביא לזה באמת ( יח!^ל!/ ט״«) וסדותי סכזליס בראשיהם