Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- תקמד (1783-1784) (1783)
- Issue
- טבת תקמד (1783)
- Date
- 1783-01-01
- Page
- [Seite 10] (sequence 12)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/9582265-9593291-9593368--0095-9593375- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יומשיס ושש ש&ה הרנ״ג ליציי־ה, ואלה דבריו בהקדמתו לסער הנ״ל , במצור ושמי לשון'מעט בהיותי שקט ■על שמרי במלכוד פארטו״גאל, ארן מולדתי זברצותי להתחיל בפי׳ ס״חלכיס אל בית המלך לס) נקראתי הוא מלך ספרד עליון למלכי ארץ המושל במלכות קאסט״יליא, וארא״גאן וקאטא״לאטא ציצ״׳י־ליא ושאר איי סיס* ובאתי אל חצר בית המלך־והשגל, והייתי קרוב אליהס ימיסרביס* ייתן ה״איתי לתן כעיניהס, ובעיני השריס היושבים ראשונה במלכות* ונתעסקתי בעבודתם שמונה שנה, גס עושרבס כבוד אשר יעשה אותם האדס וחי בהם* קמתי לי כחצריהס וכטירותס* עלכןתפוב תורה* «המלאכה נעצרה * ומפני עבודת מלכי הגויס אשר לא מבני ישראל התה * נטשתי את נחלתי מלכות יהודה וישראל * ופירושי ספריהם * ובשנה התשיעית שנת מז״רה לישראל לכד יזלף ספרד בל מלכות גרא״נטא (ronara, ©m*at>a© ) והעיר הגדולה ברא״נטא רבתי עס שרתי במדינות * ובחזקתו וגובה לבו חלף רוח ויאשם , וו כחי לאלוהיו , ויאמר עשו בלבו במה אתרצה לאלוקי המאזרני חיל למלחמה * במה אקדס לקוני אשר נתן את העיר הזאת בידי , אס לא בהכניס תחת מפיו העס ההולמס בחושך שה פזורה -ישראל * ולהשיב לאמונתו ודתו הבת השובבה או להשליכם אל ארץ אחרת מפני , לא ישגו עוד בארצי; ולא יכונן לנגד עיני , ולכן יצא דבר המלך ודתו כדת מדי ופרס , וכרוזא קורא ‘בחיל * לכון אמרין כל משפחות בית ישראל כי תעכרון כמיס תפלתון ותסגדון לאלוקי הגויס* טוב הארץ תאכלו כמונו כיוס ותשבו בארן ותססרוה,* ואס תמאנו ומדיתס ושס אלקי לא תזכירו , ולאלקי לא איתיכון פלתין, קומו כאי חתוך עמי! מכל מדינות ממשלתי וכמשלש חדשים לא תשאר■ פרסה מכל אשר יקרא כשס יעקב , ובשס ישראל יכונה בכל מדינות מלכותי " ואנכי יגעתי :נחר גרוני , דברתי אל המלך פעמיס שלש במו מי אתחנן לו, לאמר הושיעה המלך! למה תעשה כה לעבדיך? הרבה לע מהד ומתן זהב וכסף , וכל אשר לאיש איש מבני ישראל * ייזק בעד ארצו; קראתי למאהבי רואי פני המלך לבקש על עמי * ■ורוזניס נוסדו יחד לדבר! ■אל המלך בכל עוד להשיב סופרי האף והחמה * ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים לאבדס וכמו •פתן חרש יאטס אזנו לא ישוב מפני כל , זהמלאכה עומדת ־על ימינו לשטנו, הטתו ברוב לקחה * לעשות מעשיהו החל ■וגמור ויהי כשמוע העס את הדבר הרע הזה (יתאבלו , ויאמרו קיש אל אחיי חזק ונתחזק , בעד דתינו ובעד תורת אלוהינו * מקול מחרף ומגדף , מפני אויב ומתנקם * אם יחיונו כחיה * זאס ימיתונו וחתנו לא נפלל.בריתנו * לא נסוג אחור לבני* ואנחנו