Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · מרחשון תקמד (1783) · p. [Seite 7]

אדם ואולם לעשוח 'רצונך חפצחי , צויח ואקימה , ופי יג-ד מצפוני לבבי לבקש אחח קן הצאן החיעוח הילכתי על יאחד ההרים , ואשמע קול יללח גבר , ואניס כין -הסבכים »והנה איש רובץ על משאו אשר השליך מעל זרועותיו ובמר דלתו ■מקונן לאמר אוי ואבוי! נקסה נפשי^ בחיי! •במוטי .פעמי! לא משוב עיני לראות. טוב * פה אמוח ופה אקבר ■כי כשל פח הסבל , עחה השמש בצהרים , ואני עיף ויגע לשוני מדבק מלקוחי אין מיס 'לרוחי צמאזכי, ואין לחם •או עץ עושה פרי לשבע: רעבוני, אהה! חסר וכפן, מדבר וארץ גזרה ימסביב , גס נת\ב לא אראה להוליכני אל מושב כני איש, ■עוד מעט .וקבלי ימעדו, אבל ה" ל אחה הצדיק! חלילה ־;לי למרות. עיני כבודך , עד הנה עזרוני רחמיך ־ולא עזבתני ויהי ככלוחו לדבר והוא עיף וירדס וישן וארא •כי נפלה חרדמה על עפעפיו , ואמהר לרוץ אל אהלנו כחץ למטרה.ואקח אח דבלח החאנים , ואח נאד החלב ואשוב חיש מהר אל המקום אשר עמדחי שם, והנה .האיש עודנו שוכב• על משאו נרדם ויעף ואלך בלאט ואצג 'לפניו אח דבילח החאניג! ואח נאד החלב ואחבא חחח אחד השיח/ס ,במקים אשר .לא יראנ/, מחריש לדעח מה יעשה.לו י זיקץ משנחו ויאמר, מחוקה שינה יל עיף! א;םה ־הפעם י י לשוס אל הדרך פעמי , אולי אוכל לבוא עם המשא -הזה יאשר שמחי מראשותי, אל ארץ כקלי מיס,, אולי אפגע במקנס ..אשר שם איה לפלכלני,. בה" אשים מבטחי TV\ הוא מרים משאו ,לשומר על שכמו והנה, הטנא עם החאגנס והחלב ,לפניו , ויחרד האיש וילפח , והמשא מעל זריעוחיו, ויאמר : העוד חרדמה על עפעפי? .בחלומי יוהנה אוכל לפני , ובהקיצי אין כל מאומה ,,ונפשי רקה , אבל ילא כן ■הדבר : הקיצותי! הקיצוחי f וישלח ידו אל החאנים , מיאמח: הקיצנחי! מה״־היחה זאח , כי לא שקץ עניח עני , -•לד אלהי ישעחי •אנסך ראשיח החלב , לך אקריב מבחר ■החאנים, חערב נא מנחחי לפניך ,־כי לך ה" החסד! ויכל •ימהחפלל , וישב.על הארץ ויאכל וישח,,•וישבע ומחר- DpV ללכח׳ויחן עוד חודה לאל , וכה דבר האיש ■בלבי» r אס אחה ה״פחיג בלב אדם להחיוח •אח נפשי.כהיום הזה