Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · מרחשון תקמד (1783) · p. [Seite 6]

יג״ד מצפוני ארןל ההרים ן >ןה:!ז א'ש חי חח1־יזק!;ז ■ פע5ןי! ל6 ח־; <י נפל נח 1 לשוני מזנין יז :עונה פרי ימי־ ■<זסביכ / י*ס יעוד מעט זה לי למית ע עזבינני (יה :ני נעלה פח למטרה(אקח קהו אל המי מפאן נל7ס בעיניס פקויזוע , ואזניס קשובוע לנל יפילו דכי מכל א* יאחר אליהס * ויהי היוס , והנה היא יושב כחצר ביעו כחוס המס , לאי איש אעו ,• רק .מידד בן גני עומד •על״( / נע אדמוני ויפה מראה , והנער נער עוד זהר השחרוי והילדות. עליו זרחו , כי בן שלש עשר שנה הוא , ויבא א3 אביו להשעעשע עמל .וללמדו חוק ומומר , כי נכה משפג כל הימים (יען ויאמר מה טוב לאדם להטיב עם האדם , ולעמו: ידי הכושל , מה סוב ומה נעיס לנפשו, עע יסטו הטוב אשר גמלה עס אנשי •כריעה , בני! לא יערכה כ שמחה, מעוק לעין לראוע מוצא השמש בעקופעו- , עי 1 צאעו מירכעי מזרת להאיר על הארץ ־* -הן אמצא משוח בשורי לבנה' עוסע על בני עבל להאיר מחשכי "לילה אבל בני! אפס ועהו נחשבו נגד שמחע היזונן ■והמטיב » (אליו נל' rti 1 ויחדש לדעת FP עודנו מדבר , ואגלי דמעי;שמחוע ירדו כרביכיס על 1 עשב מלחיי הנער* כראוע אלדד אע הנער בוכי(! וישמח לבבו בקרבו ויאמר : הן אעה בוכה בני! אכל ידעע |; לא על דברי עטוכנה דמעועיך .כי אס רחש לבבך דבר;; ודבר מה קרן כי בניע? לשוא מחה •הנער למעועיו מעל •פניו, כי־כמעץ המבע עכר:■ נמרוס,, לחייו , ויאמר;ישר דבריך אבי! כצדק כל אמרי פיך,ידעעי J|P;l גס אנכי ידעתי', •אין,ישמחה ערבה כשמחע החונן והמטיב ויוסף; ״ד, , לכנוע ״ ■אמר נא לי בגי ידידי מה זה ועל מה עבכה , אל עכחד 1 י׳17 ממני הנה הכרע פניך ענעה בך כי קרך דבר וכי לא על.דברי■ י ץ־ 7מוע עדמע עיניך? — נפש הנער? יצאה בדברו ן .;לי uff ־אנא •אבי! אל עפצר בי עד בוש האס כח •אכניס כחי — הלא דבריך הנעימים־ יידי חדרי נפשי ישפכו דמעה על * V1’6 Z •פני —י בני! בני! אל עכזב באביך! ההסכן ההכנח־ לעשומ! כה % הגידה נא אע אשר קרך ויכך הנער:ויאמר, אמרתי * «רס?\י .כמוס יהיה עמדי מענס ־בחדרי לבבי י כי נכה למדעני מגעןיי . ■ ■ימהעפ^נ, •נאוה דומיה לצדיק גס בעשוע הטוב ,־ על כך העכמעי ממך ״ * ״״ " מה זה ■ אבכה אס לא בכיעי לקשה j יוס? עגמה נפש«■ Cjn י־י ,לאביון , וראיעי ״כי אין שמתה , כשמחע עשוע המסד־ עס בני ■י■ p< אדם ר ■!