Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · מרחשון תקמד (1783) · p. [Seite 8]

פד ■הזה , איכה איש החסד? הראה אל עבדיך , ואקדס פניד בעודה וברכועי יחולו על ראשיך פ ־; ־אמרו נ* .־; מעי אל * .מזב*• ״! <א<לם אעה ה״ עברך צדיק , ברך אע כיעו , אנא ברך אע כל אשר לו , הן שבעעי מטובו , ואע הנוער נעעי. אל כלי, ממנו יאכלו אשעי ובני, ויברכו גס"הס אע איש הנדבוע ויפן וילך—• אע דבריוישמעעי ואבכה גס אני כי עגמה נפשי, זאעאפק ואשא׳ אע רגלי לעכור אע האיש , ואשב על אס הדרך אשר יבוא בו בעבדו עלי שאל בשלומי , ויאמר לי : בני! הראיע־איס יורד מן ההר ובידו טנא עאניס ונוד החלב.? ואען ואומר לא ראיעי מאומה , אבל הגידה .נא לי : ככה שאלעיהו מדוע שמע אל המדבר פניך , הלא עדע כי ■עועה אעה בדרך לא עבר בה איש % ויאמר כן דברע בני ל יעועס אנכי בדרך , ולולי] אלהי אבי היה בעזרי , או איש צדיק ) יברכהו צורו , הקריב לפני לאכל ולשעוע , כי עעההייעי .מע בדרך * ואע? ואומר : בא נא עעה , ברוך ה״! ואורך בדרך זזו \ ( עלך לבא אל מקוס חפציך , וגס אע יהבך השלך עלי .j ואשאהו, כי צעיר אנכי לימיס,ואפצר בו ויען לי•אע משאו w ואובילהז אל המסילה ♦ ועתה אבי ראה נא! זאע היעה לי , עליכן נזלי דמעי f שמחזע מעיני, בלי יגיע ובלי עמל היה מפעלי, ועסכלזאע :׳ עד הנה שוש אשיש בזכרי אע אשר עשיעי , ועעה אם על דבר -מצער } מל כזה שמח נפשי ויגל לבבי, מה גדלה שמחע הנדיב המרבה להטיב כהנה וכהנה! ויפל אלדד על צוארי העלם , ויחבק י לו וינשק לו , ויקס ויאמר , בכלח וטוב לב אאסף אל עמן, כי צדק ורעעי, ויהי לפרי ותלקיו 9 ומנהגם בזמן י»< אע כל י?!מק עמל! מ■ ומדינה , 5 mלי?לע«ל *