Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · תשרי תקמד (1783) · p. [Seite 13]

«:דברים כמל שהם לא מכלל להרכיב שינן דברים יתד אל להפרידם זה מזה מבלי משפט •השכל , הוא השופט המשב בראש אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד כי אס ירחיק מעליל כל עול וכל כזב ויכלכל דבריו כמשפט וא״כ השכל לבדו יעש משפט ריק, והחושים לבדם יעשו משפט כזב , לכן שס הבורא יעעלה קשר אחין בין החושים והשכל ובזה לנו משען עוז אשק נקים עליו והוא מורכב משניהם יחדיו ונקראנו ההשבל *) ר״ל שנקח אע הדברים כמו שהם מן החוש ונשכיל כס לדעע עצמם ומקריהם ויער סמני חברעס לכלל, ופרדעס מזולעס , ואלה המשפטים אשר יבואו חן ההשכלה כנמצאים , יעשו הקשים על דברים הנשגבים והנפלאים מן החושים , וזה מעשה הכינה היא גכרע חמלכויג היא עצרף המשפטים מכל סיגי ההענגדזע , עסיר מאעס בדיל ההטעאה ועעמידע נקיים וטהורים כראי מוצק " ובספרי אשדי משכיל אשר יעדעי לחברו בהרחיב ה" אע גבולי ארחיב בזה הדבור והעבונן 3דברי הרב המלין הבדרשי ( בחינע עולם פ״ ב") אמר בצחות. לשונו על שכל האדם : •מעלה ומוריד עד יאסוף בחפניו גלילוע ארן בעעצומו ורומו ובגאועו שחקים עד יכלול מדעו טבעי היצורים ועכונעס עקבן.כחינעו אמעע הנבראים למיניהם ועל אל אלים ידבר נפלאוע ומלין לצד עילאה ימלל* ולזאת. כונו אנשי כנסע הגדולה בברכת. אתר» חונן לאדם רעח , דעע היא ידיעע הדברים כמו שהם כמותשוע ובמקוכלוע , וזה חנינה מאע האלהיס בעמו עחבולה בלב איש למצוא אמצעיים למען יבא כס לדעע אע כל דבר חושי ומקוכלי,כמו מעשה הכאב והשחזע בלי ההבטה ועקון מלאכע הכימי״א ויער החכמות. וגמלאכץג אשר נכא על ידם לידיעע העצמיוע כמו שהם , ומלטד לאנוש בינה , הבינה כאדם היא לימודיע ילמדה האל לאנוש בעעו לפניו דברים סעומיס למען ירגיל אע שכלו לחקור עליהם , ולהקיש מהם על דברים נעלמים מהשגע ־המו&יס וזה לימודי (איבונג) שהחושים לא ישפוט! , לאשר עדין לא ידען גדלי התלות ההמה וימצאו בדגלי הרת״בס!"ל ( פרק ח" חנא!ל חלות ההגיון) שחנה המוחשות נין המשפטים , יאחרו ששקר עניתי בס , לרן אומר , שהחותשות אשל וכרם הרמב״ם התה משפטי השפל הנמים על המוחשות ולא נצטרך ראיה אל אתתתס , אמנם כונתי פה לדבר יק על הרגשות החושים כמו שיבואו לנו מחוצה לנו י טלם ישעו® השכל , והתה אבני פנת הנסיון עליו בנויות הי7יע!ת הנקיומת והנן זה *