Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · תשרי תקמד (1783) · p. [Seite 14]

R»q& מ D קנה 1 נמ״והיר כחד יצחק ז ביתא, ועל ועוסקים h•׳?נייח ארבע' עגיניס ®;יי לאור« ווספו י צטויאימעי גודל חי (הי ברביס ודיי: לח נעשה נ יזו חחח ה איזחיו (לח אשד־ י גיריציאה צנחונוח י נחרי אימי ^דל״ע מאי ד׳טכע (אייבונג) *} והנה כחפלל לה" לחנכו דעה־ ובינה והשכל ר״| שיהיה בכחנו להשכיל אח הברואים ואח התעשיס אשר נעש$ ואח הדעוח אשר ׳"•חפשטו על הארץ לדעח חכוכחס וחולדוחס החכדילוח אוחן מזולחן לעשוחן פרטימח , והמחברוח אוחך לאחרים לעשוחן כלליוח למען נקיש מה ס על אח ריס וחחימלג הברכה היא בא״י חונן הדעת־ בחרו בדעח לבד כי היא יסוד כל היסודוח לאדם באשר; הוא אדם , כי לא יכול לבא לחדרגח ההשכל כלי דעח ולא לבינה בלי השכל , וכינה היא המעלה הגדולה שבהם כמכר , על ידיה כבוא להשגח ה א מיג להיוחה מכלכל דבריה בצדק וכן ^אמר חז״ל איזהו חכם המאה את הנולד, אי אפשר שיהיה כ-ונחס, לראוח אח המלד כמפלט , הדבר איך שיכול 7 כי אין זה חככו כי אס נביא , אכל כוכחס על החכם החוקר היודע חדלדוי^ היצורים וכחוח נפש האדם וההרגשוח אשר יחכעלו כאחד מך הפעולוח וכיוצא בזה , ואז ידע היכר איך שיהיה על פי הרוב יקיש מן השכוב על הסבה וממנה על הם־וב וישפוט ויגזוד אומר• וגס בלשון אחר אמרו אין חכם במגל נסיה, כי הוא החכם כאמח לפי שיכול לראוח ע״ח הרוב ארג הנולד " כחי 3 הזה כדף הכזתוך •י» w'r.f! ד הולדת הזמן יפקד מקומו ר..— . .. . ח *־) לע הקורא הכעיס , כי ישכימו מאש כל ה־מחקרים־ לומר בינח כל אדם שוה 7 אין' יחרון לביכח איש על רעהו כי אס במזג ישחפו בני' אדם זה מזה / או בהרגל שכלם לחקור ולהחבונן חשגב מעלח אדם «,ל «לחל, לעיין שמכה פרקים להיחב״ס פ" ח") דברי הצוחב*