Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 66

£ ד ד כ! 66■ לידי גיחוך. וזה מובן ממילא, שמכות ומהלומות בשוט או באגרוף היו מקבלים עד בלי די. אבל כלום יש צרה בעולם, שברוב הימים לא יהיו למודים בה? ולא בני אדם בלבד, אלא אפילו שאר מיני בעלי־החיים מלומדים בצרות. מי לנו חפשי בעולם יותר מצפור דרור, אף על פי בן כשצדין ומושיבין אותה בתוך כלוב היא מתלמדת מעט מעט, מתעוררת ואוכלת מן הזרעונים בכל פה, מפזזת ומנעימה זמירות, כאלו העולם כלו עם עיו ויעדיו ושדותיו לפניה בד׳ טפחים של כלובה הצר. פענדעריל חביבנו התחיל מתלמד מיום ליום בעמידתו החדשה. היה נותן דעתו על דרבי למודם של בני־החיל, מסתכל בהם בעינא פקיחא ומשתדל אהרי בן לעשות אף הוא כל מעשיהם על פי דרכו. אשרי עין ראתה את סענדעריל איך הוא חוזר למודו ומתחנך בינו לבין עצמו בתכסיסי מלחמה: מתמתח בכל קומתו, מגביה ראשו למעלה ומנפח לסתותיו כגבור, מרים פעמי רגליו, ינוד עקב ופוסע והולך מעדנות במו ברבור, הולך אל ימין וסובב אל שמאל, עד שלבסוף רגליו מתלבטות והוא נופל. וכנגד זה בנימין, לו היה קשה מאד להתרגל בדברים כמו אלה. הוא היה .בטבעו אחד ממיני העופות האלו, הנודעים בשם עופות־נודדים, שדרכם להתעופף שנה שנה בשילהי דקייטא להמדינות החמות ולהשתקע שמה כל ימות הגשמים. העוף ממין זה טבעו תובע אותו למסעיו בתוקף עוז, עד שאם סוגרין אותו באותה שעה בתוך הכלוב חייו אינם חיים, אינו אובל ואינו שותה, מתרפק על הכתלים ומבקש לו פתח להמלט על נפשו. הנסיעה לשם - למקומות הרחוקים, שנקלטה במוחו של בנימין, שנעשית לו טבע שני, שבשבילה עזב את אשתו ובניו - הנסיעה הזו לא נתנה לו מנוחה במעט רגע; היתה מנקרת כיתוש במוחו, מנהמת בתוכו, מכרזת ואומרת 5 *לף־לך, בנימין, לך־לך, לך־לך!- בין כך ובין כך ימות הגשמים עברו, ובנימין שרוי בצער, נאנח ומתאבל ונענה מאד. פעם אחת, אחר חג הפסח, כשהיה סענדעריל מתחנך בתכסיסי מלחמה בינו לבין עצמו, בא אליו בנימין ופתח ואמר לו כך: - בחייך, סענדעריל, תינוק שוטה אתה! אתה משחק ועושה מעשה נערות כילד פרא, ואני שואל אותך, מה בצע לנו בכל אלה ומה יהיה בסופנו? זכור ואל תשבח, סענרעריל, שבעל אשד. אתה, ברוך־־השם, ואף גם זאת - שיהודי אתה, ולמה זה אתה מפנה לבך למיני רבדים האלו, ועוסק בהם בהתמדה גדולה והוגה בם יומם ולילה? למאי נפקא מינה אם הפינה שאתה פונה ברגל - שמאלית היא או ימנית, כמו שהם מדקדקים בה, וכי לא היינו הך? ־־ כלום אני יודע? - החזיר לו סענדעריל-אומרים: פנה כך, יהא בך..מאי איכפת לי?