Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 64 (sequence 336)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--953-8004909- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פ־ר ד ם 64 וכמה שבועות, ולפיכך ממילא מובן, שהיו מתחבכין מאד, ושטיחת כליהם.רדתה חובה גדולה משום פקוח נפש, כאחד מצרכי חייהם. אבל איש־החיל הזה נטל את כליהם■ מידם והכניסם לתוך הדר אחד מחוסרי בגדים. ובחדר יושבים בני אדם סביב לשלחן: גדול מלובשים בנדי תפארת. תיירינו פונים ומביטים בה ובה ומתקשים בדבר, היכן הוא התנור שזולפין עליו מים, בשביל שיהא מפיק הבלא, והיכן יהיו מזיעים כאן? - צי טוט זשידיו-וסקי באני? (ובי באן הוא בי־מסותא ליהודים?) - שואל סענדעריל, לאחר שדחפו בנימין וצוה עליו שילך וישאל ולא ימתין הרבה. אחד מהמסובין אצל השלחץ בא ונסתכל בתיירינו הערומים והמדולדלים, שאין; בגופם בזית בשר אלא עור וגידים ועצמות, ומדבר אליהם מוסקבית בלשונו. - מה, סענדעריל, מה זה דובר? - שאל בנימין. - איני מבין אפילו מלה אחת!-השיב סענדעריל, מנענע בכתפיו-הגם זו. לשון בגי אדם היא! הוא אך מפטפט: כתב, כתב! - השתא ניחא, טיפש - אמר בנימין - ולמה, שוטה, אין אתה מבין? זה הוא הבלן. הוא דורש מידינו כתב, מפני שמרחץ זה טעון כתב־הכניסה. אף אתה אמור לו, שהיהודים הרי זה.הקדימו ופרעו בשבילנו... - יאק־זשע, פאני, טייע זשידקי אווזשע דאלי טוטיטשקא זא.נהיתכן אדוני, היהודים ההם הרי זה פרעו באן בשביל״.)-פתח סענדעריל את פיו ופתאם• נפסק דבורו, רצה לומר ואינו יבול, באלו עצם נתחב לו בגרונו. - זא בילעט, פאני, סטייטש זשידקי, להבדיל, פאני זאפלאטיל! (בשביל הכתב, אדוני, בתמיה! הרי היהודים, להבדיל, אדוני,.פרעס-בא בנימין ופירש את הדבר׳ באר היטב. אותו האיש, שנקרב להם בתחלה, רמז בידו ונטלו את תיירינו והובילום להדר אחר. - עתה מובילין אותנו לבי־מסותא - אמר סענדעריל - ומכל ההכנות האלו נראה, שנזיע יפה יפה. כשהוציאו לאחר כן את בנימין וסעגדעריל החוצה היה קשה להכירם, כל כך נשתנו פני העלובים האלה: הראש מגולח, אין זקן ואין פאות, העינים קמות וזרי מבטן כעין הזכוכית, המצח טפותטפות זעה עליו, טפות גדולות וקרות, ועל פניהם צלמות. הם כפופים ומשתוחחים, מזדעזעים ומרעידים, וסביבם אנשי חיל מזוינים.׳ השמים התקדרו בעבים, ומתוך חושך ענן וערפל יצא ברק והאיר אורחת אדם זו, ואחר הברק רעם, קול חזק מאד, ויחרד כל איש. והנה רוח סערה■באה, מעלה• עמודי ■אבק ומרקידם כשעירים, והעמודים מתנשאים ומושכים אחריהם מוץ וקש וכל הבא להם בדרך. כלם יחד יוצאים במחול משונה כמשתגעים ומתגלגלים ועולים