Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 57

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Pardes
Volume: 3 (1896)
Date: 1896-01-01
Page: Seite 57 (sequence 329)
Language: Hebrew
Belongs to: journal volume
OCR quality: 58% known words query
IRI: …/8003959-8004574--946-8004902
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

57 מסעות בנימין השלישי י לזמים הקדושים במעט מים פשוטים משומרים בחבית ומבשלין בהם כל מיני תבשילין. אני הגבר - מספר בנימין - אני בעצמי אכלתי תבשיל מאותם המים, בן אזכה לאכול מסעודה של לויתן, והיה טעמו בצפיחת בדבש, משונה להפליא. נטלתי מן המים האלה ונתתי אל בלי וכיפי וצויתי את סענרעריל לצרור אותם התיבות חתיכות בחבילה אחת והיו לנו למשמרת בנסיעתנו, כשנעבור ימים ומדבריות ומקומות ציה וצמאון. פעם אחת היו תיירינו מטיילים יחד בתחומה של 'עיר שמחים וטובי לב, מתגעגעים זה על זה בדברי פיום וחבה ומאירים פניהם יזה אל זה בחן ובנחת רוח ונהנים הנאה מרובה ומשונה, והיו דומים באותה שעה לחתן וכלה בשבעת ימי המשתה, שמתבודדים ומטיילים בגנים, ונחת לזה מזה בראיה ובכל דבור. אבל לשמחה זו מה עשה? מה ההנאה הזאת לתייריגו במרה יתירה עד שקפצו ופצו פה בשירה ובזמרה משוגה והתהוללו במשוגעים?-בעבור זה, רבותי: הנאהבים והנעימים האלה הסכימו לצאת מחר, בלי נדר, מבסלון ולשוט בכי־טוב לשם, למרחקים... ועד שהם מהלכים יחדו ששים ושמחים ראו, והנה עגלה באה לקראתם ושני יהודים בתוכה. אחד מסיע את הסום בעבות־עגלה שבידו, והשני יושב בהיסבה על צדו, כובעו נשמט לו אל מול ערפו וקש יבש בפיו - סימנים בדוקים למוחו של יהודי, שהוא מתהפך בתחבולותיו ורבות מחשבות וסברות משונות בו. שני היהודים הללו נסתכלו בתיירינו העליזים, מתבוננים בם מכף רגלם ועד ראשם, ונכנסו עמם אחר כך בדברים על פי הסדר, כדרך העולם: יהודים, מהיכן אתם? מה שמכם? ואחריהם שאר השאלות בנוסח המקובל בכל תפוצות ישראל. ותיירינו, כיון שבא לידם לספר מעשיהם, פתחו את פיהם באהבה וברצון והוציאו את בל רוחם. היהודים מביטים איש אל אחיו, משחקים ומתלחשים שעה קלה, וזה בעל הכובע־השמוט והקש כפיו, מגמגם ואומר בלחש: אמנם כן, יעלה ויצמח.., ובשעת הדחק מרבים עוד מוהר ומתן... - שמעו גא, אחים, ותהי גפשכם - פתחו היהודים אחרי כן ואמרו - תזכה נא גם עירנו להכנסת שני אורחים הגונים ובעלי גפש יפה כמותכם. בבקשה מכם, חלקו לגו הכבוד הזה ועלו אלינו ושבו אתנו בזה, בלא סירוב וטענות כלל. ואנחנו ערבים לכם, שבני עירנו יקבלו אתכם. בסבר פנים יפות, במאכל ומשתה נבכל צרביכם. - בהן שלי, שהיינו עושים רצונכם ׳לכבוד עצמכם ולכבוד המקום שלכם - החזיר להם בנימין - אלא שבבר מנויה וגמורה אצלנו לעבור מזה במים מחר, בלי .נדר, בנהר סרחון. - במחילת כבודכם-אמרו היהודים-הבל אתם מדברים. הגם סרחון. בנהרים

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.