Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 54

פרדס 54 - אבל למה אתה מבקש לעבור דוקא במים - שאל סענדעריל - בשעה שאנו יכולים לעלות ולנסוע גם ביבשה? - יש לי בזה טעמים רבים - החזיר לו בנימין תשובה - ראשית, נסיעתנו במים תהיה, לפי דעתי, הדרך הקצרה. עלינו להשתדל להניע לשם בזריזות יתרה, ויותר שנקדים יותר טוב לנו.- ולמה? אני אני יודע למה הוא, ודבר זה במום עמדי... בה נעלם דוחק אותי, סענדעריל, דוחק דחיקה עצומה, מנקר ומנקר כאן... כאן בראשי ובמוחי. מי יתן לי אבר כיונה אעופה לשם חיש מהרה... והשנית, כן עשה בנימין: כשיצא בנימין מטודילא בימיו למסעיו היתר, תחלת נסיעתו נם כן בנהר עברא, כך כתוב בפירוש בספרו. ואם בנימין בדורו נסע בנהר ולא ביבשה, מםתמא> צריך להיות דוקא כך ולא באופן אחר, מסתמא ידע מה שהוא עושה והיה בודאי׳ חכם כמונו אנחנו אלה פה היום. רבי בנימין קדמון הוא, והרי אנו בבל־־תסור ממגר ימין ושמאל. - השתא ניחא - אמר סענדעריל-בחייך וביהדותי, בנימין! לא בנהר בלבד,. אלא אלמלי היה רבי בנימין בדורות הראשונים רוכב על המנרפה היינו חייבים לקיים נטילת מנרפה ולרכוב עליה מיד בלי שום פקפוק... - והשלישית - נכנם בנימין לתוך דברי סענדעריל - לא יזיק לנו כלל אם נרגיל׳ עצמנו מתחלה לשוט בנהר עד שנהיה עתידים להפליג בספינה על פני ים האוקינום הנדול. ואם אתה לו שמעני הייתי אומר, שעד שנתפטר ממעשינו כאן בכסלון היה: נאה ויאה לנו, באמונתי, לנסות ולשוט בנהר לשם טיול בעלמא. ראה נא, שם׳ עומד איש, שם אצל הדונית, לכה נא ונבוא אליו, נתן לו את שברו ויטייל עמנר מעט בנהר הזה. לאחר שעה קלה התחזקו נוסעינו וירדו אל התנית ושטו כה וכה על פני׳ הסרחון. אמנם בן, מתחלה היו יושבים ברתת וזיע. סענדעריל נתבלבל מאד וכל אבריו נתפרפרו מפחד. עוד מעט, אמר בלבו, והדונית נהפכת ויצלל כעופרת׳ בתהומות הנהר, ואשתו תהיה עגונה שוממה בל ימי חייה. אבל אחרי כן רוח לו־ מעט בחסד השם. - אל תירא, סענדעריל - מפייסו בנימין ומנחמו, לאחר שעלו על שפת: הנהר - אל תשגיח לשעמום ובלבול המוח וגועל הנפש, זו היא מחלת־הים הידועה, שאין אף אחד נקי ממנה, כשהוא נוסע בפעם הראשונה בים. בפעם השנית, הרי תראה, לא תאונה אליך רעה ולא תרניש כלום. ומאותו היום רגילים היו תיירינו לשוט בנהר ונהנים הנאה מרובה. וכל כך נתחזק לבם-עד כי לעבור את הים היה קל בעיניהם, במשחל ביניתא מחלבא, בנימין היה בא על ידי סענדעריל בדברי שיחה עם בעל התנית והרבה עליו שאלותיו,