Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 50

פ ר ד ם 50 להם יד ושם יותר בכסלון. בשוק זה בת־קול יוצאת תמיד ומכרזת: לחמניות חמות, יהודים הביבים! בצלים, שומים, בני ישראל! והקול קול נערים קטנים יחפים וקרועי בנדים, הסובבים בעיר ומכריזים על סחורתם בנינון משונה. שם מתפללין לפעמים בין הערבים תפלת מנחה חטופה, אף מקדשין הלבנה וקוראים בקול רם לבל עובר ושב: שלום עליכם, דוד נעים! שמה עומדים נושאי סבל וחבל עב אזור במתניהם, אנשי צבא משוחררים וסנדלים מטולאים וסרבלים בלים בידיהם; שם מקומם של הסמרטוטרין, העושים מסחר במכנסים ישנים, בשמלות בלות ובשאר מיני בלואי סחבות משונים, ובתוכם זה האדון השומר, עומד ואובל בבל פה פרוסה נתלה של חלה יהודית, שמקבל בשכר הטבת הנרות בלילי שבתות, ונזהר באבילתו, כהמהדרים במצה שמורה, שלא יפול ממנה חלילה אף אחד מהפרורים לבטלה. החמסנים באים בקהל שם, נותנים בכיס עינם ועושים במחשך מעשיהם. וילדה עניה מנוולת ומלוכלכת וראשה פרוע קופצת פתאם מבין האספסוף, מנהמת וקוראת הב הב! בקול יבובא משונה, מחזקת בכנף בל איש וצורחת מרה ונועה בבכיה, כאלו חרב חדה מונחת על צוארה ולנזול רכושה אתם באים. עדת בנים שובבים רודפים שם בקול הידד אחרי איש משונע אחד, שמזמר דברי שיר עצובים, חצים יהודית וחצים פולנית, וחבוש מגבעה מקומטת בראשו. שם בחור אחד עומד ומין תבה אצלו. יהודים מציצים לתוכה דרך הנקב שבה והוא מקריא לפניהם בנוסח הרגיל: זו היא לונדון! האפיפיור רוכב פה על אתונו במכנסי ארגמן והכל עומדים לפניו נלויי ראש! הביטו עוד וראו איך נפוליון ובני חילו הצרפתים נלחמים עם הפריי״ם, והפרייסין נסים ונחפזים כפרעושים! בעת תמונה זו לנגד עיניכם: הנה מטרוניתא אחת יושבת שם עם התונר במרכבה, הוויזיר הגדול אוחז השוט בידו ודופק, הסוסים נבהלו, עמדו קוממיות והמרכבה נהפכת ז התוגר נפל ומחץ ראשו, והיא מבקשת לה מפלט מן המהפכה! עתה בא הקץ, תם ונשלם המחזה, כבר נסתכלתם דייכם בעד פרוטת נחשתאחת.-שם יושבות שורות שורות תגרניות ולפניהן סלים מלאים ירקות, קישואים ואבטיחים ומיני פירות, דובדבניות / שזיפים, תפוחי־־ארץ־־ישראל ואנסי־כל־ גדרי קטנים, ושאר מיני מאכל. ובאחת הפינות שם עומדת בנס סובה דחויה בלא דלת ובלא חלונות, שלדברי ישישים וזקנים לימים היתה עשויה בראשונה דירת קבע לשוטר בית־הפקודות, ובל בני העיר בזמנם היו רצים ובאים לראות בה ובאותו השוטר ותוהים על חידושים ונפלאות הללו. אצל אותה הסוכה, שהבסלונים משתבחים בה עכשיו כמו במבצר עתיק ימים משנים קדמוניות, תחת מין נג מסוכך קצתו ברעיפים שבורים ונרקבים וקצתו בקש יבש ובמחצלת בלה ונשען על ארבע כלונסאות עקומות, - שם יושבת דוו אם ה התנרנית מוקפת מסביב בסלים, ומחתה עם נחלים לוחשות מצויה אצלה, שבימות הנשמים היא יושבת ומתחממת עליה כל היום תמיד,