Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 48

פודם 48 - מה את אומרת, יהודים אדמונים באו! הוי הוי, עושו חושו!- קראו כלן קול אחד, ממהרות ורצות אל האספסוף שמה. - הוי שפיפון, הוי שמיר! הושענא יהודים אדמונים, הושענא! - נשמע קול' תרועת ילדים מבני החברה הלבנה, והאספסוף הולך ורב. היהודים האדמונים הללו הם תיירינו החביבים, בנימין וסענדעריל, שנמלטו לאחר אותו המעשה על הנשר, ובאו לעיר כסלון וקנו להם בה במשך שני שבועות שם נדול. הרבה מהכסלונים הכשרים שמחו עליהם שמחה גדולה, כמו ששמחו באותו הסנדלר, שנתגלה פתאם בימים ההם בכסלון על ידי מופתיו הגדולים. טאלצה וטריינה, שתי נשים מפורסמות, זקנות צנועות וכשרות, שהיו מתעטפין בכל יום לעת ערב, כידוע לכל, עטיפה של שבת עם צניף טהור לראשן ויוצאות מחוץ לעיר להקביל1 פני מלך המשיח-אלו הן שזכו יום אחד בין השמשות למצוא בתחומה של עיר את תיירינו הנכבדים הבאים מצלמונה, ולהכניסם למזל־טוב בשעה טובה לכסלון. מידי בשעת הפגישה הרי זה ידעו שתי הצדקניות הכל, מי האנשים האלה, שהזמין הקדוש־י־ ברוך־הוא לפניהן, ומה מעשיהם. טאלצה וטריינה מתמיהות אשה אל אחותה, זו את זו הודפת במרפקה ז מה את, טריינה? אחת אומרת - מה את, טאלצה? השנית מלחשת, ושתיהן אומרות 5 אכן לבנו נבא לנו מיד, שאין אלה בני אדם סתם. טאלצה וטריינה מנענעות על תיירינו ונהנין מענין נסיעתם, מסתכלות בזיו פניהם, הודפות זו■ את זו בצד ובכתף ומתלחשות בפנים שוחקות ובקריצת עין: ומה, טריינה־?— ומה, טאלצה? ... טאלצה מתקנת להם את הפוזמקאות, וטריינה מטליאה להם הבתנות טלאי על גבי טלאי, ושתיהן טועמות מעין עונג ונחת, שטעמו בנעוריהן * בימי כלולותיהן. קיצור הדברים, כאן בכסלון מצאו תיירינו את מכבדיהם ומוקיריהם בערכם. כסלון רק היא מבינה דרך אנשים כאלה והיא יודעת את ערכם ומגדלתם. ומרוממתם... לכסלון, בני ישראל!... מה לכם / בעלי נפש יפה ובריות משונות, מה לכם שבת בעיירות קטנות מאחורי התנור כבטלנים, ואתם ושנותיכם לריק יתמו? לכסלון לכו, לשם תשאבם הרוח! שם תמצאו אנשים כערככם, שם מחכות לכם טאלצות וטריינות ועוד אלפי יהודים כשרים ונפשות נאות, שם תעלו ותצמחו והתנשאו למעלה, שם תמצאו חן וכבוד וחייתם ורביתם בנעימים!,,.מי יהודי אובד והולך בטל, לכסלון ישאנו הרוה ויעל! ואלה הנכבדות שבנימין מדבר בכסלון: כשאתם באים לכסלון דרך רחוב־צלמונה, הטריחו נא את עצמכם, במחילת כבודכם, ודלגו על בצה אחת שם, עוד מעט גם על השנית ועוד מעט גם על השלישית, הבצה הגדולה ביותר, שכל. צנורות ומי־שופכין של כעלי־־הבתים מקלחים לתוכה.