Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 32

פרדס 32 אפילו בהמה, ופעמים גם בן־בקר יכול להיות רופא חולים... בפגיעה זו בליל אתמול ראה בנימין סימן טוב לו, שנסיעתו נעשית בשעה טובה והשם יתברך יצליח את דרכו. - אם פגישת אדם בכדי מים סימן טוב הוא, טבילה בתוך חבית מלאה מים על אחת במה וכמה - מסייע סענדעריל לבנימין מנימוסו של עולם. אבל בשביל שבנימין עדיין חש ברגליו, ובשביל שהיתה לו מנוחתו נעימה* על ערימת תבן בחדר משכבו, נשתקע בל יום המחרת בשכרונה. למה היה דומה,. לספינה ששבתה על שירטון בים ואין רוח נושב ומזיזה ממקומה. ביום השלישי השכימו תיירינו בבקר והלכו לדרכם. בנימין מהלך ופוסע פסיעה קטנה סר וזעף ושותק. פתאם סטר לו על מצהר ועמד ופתח פיו ולא אמר כלום, כאדם שדבורו מסתלק בשעת צערו. ולאחר שעה קלה נאנח והגה ברוחו הקשה: - אוי, סענדעריל, שכחתי! - מה שכחת והיכן שכחת?-קרא סענדעריל, מחזיק בתרמילו וממשמשו בידו. - בביתי, סענדעריל, שכחתי בביתי. - מה סלקא אדעתך, בנימין! - אמר סענדעריל, מטלטל את תרמילו ומסתכל־ בו - כמדומה לי, אתנו פה כל הכלים, שהאדם מצטרך להם בדרך. התרמיל, ברוך השם, באן; טלית ותפלין וסידורים כאן; קפוטיות לשבת אף הן כאן. הכיל באן, ברוך השם! ומה:לנו עוד? אדרבה, אמור ואזכה לשמוע מה שכחת? - דבר יקר, סענדעריל, דבר שחיינו תלואים בו, והלואי שלא יגיע לנו שום מכשול מזה ושלים יהיה לנו. ואם חלילה, לא יעלה ולא יבוא, יארע לנו, אל תפתה .פה לשטן, איזה .פגע רע בדרך, אז נרגיש .במה חשוב .הוא אותו הדבר •ששכחתי. מתוך שהייתי בהול בשעת יציאתי■ מביתי שכחתי ולא אמרתי אותו הלחש, הנמצא כתוב בספר, והוא לקוח מתוך כתב־יד ישן נושן. לחש זה צריך האדם לאומרו קודם נסיעתו אצל שער העיר, והוא שמירה בדוקה ומנוסה מכל מיני מזיקים. ופגעים רעים בדרך - זה הוא מה ששכחתי. - אפשר רצונך, בנימין, לחזור לביתנו? - אמר סענדעריל בתמימות . - וכי חסר דעה אתה, או משוגע! - גער בו בנימין■ בנזיפה •ופניו מתלהטיך באש - לחזור אתה אומר? אחר כל העמל והיגיעה וכל התלאה בדרך לחזור לביתנו י ומה יאמרו׳ הבריות? והעולם, מה הוא יאמר? י - מה איכפת לנו העולם? - נענה סענדעריל־ ואמר על פי דרכו — כלום היה. העולם י מבקשך ונתן לך עצה על הנסיעה הזו■? או שמא קנה אותך העולם בשטרי ומפר לך להוצאות הדרך, שתהא הולך ושט בארץ?