Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 27 (sequence 299)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--916-8004872- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
27 מסעות בנימין השליש" - סענדעריל - הפסיק בנימין קריאתו - יודע אתה במה אני עוסק עכשיו,, ולמה אני מטעים את קריאתי עכשיו בניגון זה? - בודאי רעב אתה - החזיר סענדעריל בתמימות . - כלפי לייא! - נענה בנימין - ואם רעב אני מה משמע מזה? - משמע מזה, כי לך נאה לזמר. הרי כך המשל אומר: "אימתי יהודי מזמר? כשהוא רעב״. אתה, בנימין, בשלך, הנעים זמירות כרצונך, ואני בשלי - השיב סענדעריל, ובשעת דבורו פשט את ידו לתוך החבילות והוציא משם את תרמילו. - אינך יודע ומבין, סענדעריל, כנגד מה אני עושה זאת - אמר בנימין — שמע נא, שוטה, ואפרש לך טעמו של דבר. אבל סענדעריל עושה בינתים את ישלו ומתיר במתינות את תרמילו, בנימין הביט אליו ופניו נהרו. גם פת ופרוסות חלה, שנשתיירו מיום השבת, נם קשואים וצנון ובצלים ושומים, הכל היו בתרמיל זה! סענדעריל טרח להכין צידה לדרך כאשת־חיל, ובשביל כך נתעלה בעיני בנימין עוד יותר מבתחלה. בנימין שמח מאד על בן־זוגו, שהזמין לו המקום ללוותו בדרכו, מעשה נסים ראה בזה. זבדני אלהים זבד טוב - אמר בלבו - סענדעריל הוא לי כמו מן מן־השמים לבני ישראל במדבר, בימים ההם... י לאחר פת־שחרית עמד פענדעריל ונטל מה שנשאר מן הסעודה, נותנו לתוך תרמילו ואומר: זה יהא לנו ליום מחר, והתרמיל - לימים רבים בימי חיינו,. כשנחזיר על הפתחים, אם־ירצה־השם, בתפוצות ישראל על הדרך שאנו הולכים. נבטה באבינו שבשמים והוא יושיענו, - סענדעריל - פתה בנימין ואמר, נלבב מדברי בן־זוגו - אני ואתה זווננו מן השמים, אני ואתה נוף ונשמה אנו־ לנסיעתנו. אתה החומר - עסקיך במזונות, ואני טרוד ועושה לה ברוחי. חוזר אני ושואל אותך, סענדעריל, יודע אתה למה אני קורא ״אקדמות״ היום? הריני מתכוון בזה לדבר נתל. רוצה אני: לעתיד לבוא, כשיביאנו הבורא, יתברך שמו, בשלום לבני משה, יהא לנו פתחון פה לדבר אתם כלשונם. הם מדברים שמה תרנום, ולשונם מעין לשון אקדמות. אלדד הדני, שבאי למקומנו מהתם, הרי הוא בעל המחבר של הפיוט, "אקדמות" שבידינו.- ושתות שותא, סענדעריל, פירושו: אני מתחיל לדבר!... זכור זאת ואל תשכח,. סענדעריל! כאן, בחוץ לארץ, מספקת לנו לשון אשכנז לשוננו, ושם בודאי אינם- מכירים לדכר אשכנזית. - בענינים באלה אני סומך עליך - אמר סענדעריל בעניוות, כתלמיד לפני רבו - אתה תלמיד־חכם ומעיין בספרים שלך, מטתמא ידעת מה אתה עושה, ולאן אתה הולך. וזה לך הראיה על אמונתי בך, שנמשכתי אחריך עד כה כסומא ולא