Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 15

15 מסעות בנימין ■השלישי בקול בכיה, פרשה בידיה למראית עינה, איך בן זוגה שוכב סרוח כמת ואינו מזיז עצמו ממקומו, והיא נבוכה ואינה יודעת מה לעשות ׳לבעלה, אם לקללו ולכלות בו חמתה ושבר רוחה או לכלות ששונה ושמחת לבה, שהקדוש־ברוך־הוא פקד אותה והתירה מבבלי העינון ברחמיו העצומים. לאחר שעה קלה בתרו את בנימין, שעדיין הוא שובב על השק עם תפוחי־אדמה, והובילו אותו לביתו ברחובה של עיר בפומבי. בל בני העיר בטלון הקטנים עם הגדולים היו מלוים אותו ונתנו לו בבור בראוי, וקראו לפניו בקול רעש גדול: קדוש, קדוש, קדוש! והשם קדוש נשאר לבנימין מעתה ועד;עולם. הוא נקרא קדוש וזעלדה ,אשתו ענונה. ובאותו היום בא המומחה הבטלוני לבנימין והתעסק ברפואתו בבל מיני התחבולות שבידו - העמיד קרני־־דאומנא ותריסר תריסר עלוקות על נבו ועל ראשו; הפזוהקיז לו דם, נם גלח את ראשו. והבטיחהו בשעת יציאתו, שאחריי בל הסגולות: האלה יתרפא, אם־ירצה־השם, ועוד ביום מחר יובל, אם אך יעצר כח לקום להלוך ׳לביודהמדרש ולברך שם ברכת הגומל. ד. איך בנימין מצא עזר כנגדו רנזדוג לסענדעריל-האשה. המעשה הזה בבנימין, שנרם יסורים לאשתו ונתן אותו לשיחה בפי הבריות• בעיר ובאחורי התנור ובאיצטבא העליונה שם - לכאורה היה צריך לעקור מלבו את התשוקה לאותם המקומות הרחוקים, ובאמת עוד הוסיף להשריש אותה עמוק בקרבו יותר ויותר. מאותה השעה נתעלה בנימין, בעיניו, והיה רואה את עצמו לאיש ■ בקי בהויות העולם ומלומד בפגעים, שראה הרבה דברים בעולמו, וכבודו. היה חביב עליו יותר עשרת מונים בשביל אומץ רוחו לעמוד בפני נסיונות קשים, להלוך ננד טבע. ברייתו ולכבוש פחד ומורך בלבו. התחיל מחשב את עצמו לחקרן, שיש לו ידיעה בכל שבע החכמות, הנמצאות בספר "צל עולם", לאיש שמלא ברסו בהרבה ספרי הבמה מעין זה ויודע את הנעשה בכל העולם כלו. .התחיל מבין את מעלת עצמו .ומקונן על נפשו, שאיש תמים רעים במותו הוא כשושנה בין החוחים, .והיכן? בבטלון,. במקום שמם ובין הדיוטים, שאינם יודעים בין ימינם. לשמאלם! נכספה - ונם בלתה נפשו לעזוב■ את בטלון במהרה בפי האפשר. יהי רצון - היה מתפלל בלבו - שתניע. השעה הטובה ואזכה לקום ולעלות למחוז חפצי ■ ולחזור .משם בשלום , בכבוד ושם. טוב ובבשורות טובות וישועות ונחמות לכלל ישראל,. ואז יכירו וידעו בל בני בטלון, למקטנם ועד נדולם, מי הוא זה בנימין ומה רב גדלו והין ערבו?...