Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 261

261 6 פ ר י מ חדשים במטה. "ור׳ יחזקאל היה איש חזק ומכותיו עשו על בשר הילד. בהרות אדמדמות וכחולות״. ויעברו ימים רבים. ויהי נפתלי לאיש . סוחר בעיר הרחצה ויעש .לו הון עתק, והמורה העני.בא שמה להתרפא. מחליו, ויתודע אליו העשיר: "אני נפתלי, תלמידך לפנים,. אשר פעמים רבות דשת את בשרו, היום אני מודה לך בי תוכהותיך הועילו לי מאד". הא למדת,.מורה חכם צריך לדוש את בשר תלמידו השובב ומכותיו.תעשינה על בשר.הילד נהרות אדמדמות ובהולות, אז יצליח ואז ישכיל ועוד יותר מכל היה להטה׳ להזהר לבלי לתת ב״עדן הילדים" ספור מעין "יוסף והמלאכים" (11) : הילד.הקטן יוסף השתעשע רק עם בלבים קטנים, ויהי היום בספר לו אביו ספורים מספרי־־הקדש ויאמר לו בי בשמים יש מלאכים דלים ובעלות ילד השמיטה ישחקו וישתעשערעמו, וישאל הילד אשר ידע רק את.משפט הבלנים בשחקם: "אבלי הן המלאכים לא ישבו?" האמנם לא הלי ולא מרגיש סופר.נכבד בה׳ טניוב עד במה יש בדברים. כאלה פריצת גדר הקדושה לעיני הילדים התמימים? ,,, וחבל על שלקח המה׳ מאגדות חז״ל רק מעט מזער חומר לספוריו. אמנם לפי דעתו אין.״שיחותיהם״.ו״שמועותיהם" מכוונות לרוח הילדים, אבל בד״א אם נשימן לפניהם בסגנונו..של יעב״ץ העולה יפה יאמת רק לנערים גדולים, אך אם נסדר את השיחות והשמועות. בסגנון.פשוט וקל אפשר להוציא מים התלמוד פנינים רבות גם לרוח הילדים הקטנים, ולחנם-עזב ה׳ טניוב מקור חיים זה, . .המחבר ערך ב,,עדנו" גם "תולדות־־ישראל" בשמנה פרקים, למן אברהם אבינו עד היום הזה, ״להכניס בלב התינוקות גם את האהבה והבבוד לתורתם ולמולדתם״, אך קצור מצומצם מאד של כל תולדות ישראל בשמנה. פרקים קטנים אינו.מסוגל כלל למשוך את לב .התינוקות *) . גם בחלק השירים קצר המה׳ במקום שראוי להאריך, כי נתן בו אך.עשרה שירים קטנים, כמו רק שלא להוציא הנייר חלק, . שפת הספורים בכלל נקיה וקלה, כראוי לספר מקרא ילדים. אך לפעמים ירשה המה׳ לעצמו לנטות מדרכי. דקדוק השפה וגם לבחור בסגנון שאינו לפי רוח הלשון העברית, ואם שגיאות ממין זה יכולות להיות לפעמים רק פליטת הקולמוס בשגגה, הנה כזאת אי אפשר לומר על מבטאים "גבוהים" אשר ריח מליצה נודף מהם ואין להם מקום בלל בספר לילדים, כמו: ואדיר חפצם להחלץ.ממך (24) , למען איף גס אני בשלל צבעי(25), ולחפש חפש.מחופש (שם), ועיניו יורדות מאין הפוגות(44), וינועו אמות הספים (65) , ובאפו כי עז לקחתי 60) , ועוד לא אמר הון(70) , והקול *) בדבר ״תולדות ישראלי׳' יש להעיר את אזן המה׳ כי הטעם איבר נתן לחג הסבות, בלכתו בזה בעקבות ה׳ יעב״י-ן ב״טל ילדות", כי ענן ה׳ היה עומד על' ב״י לסכה מהורביביום ומקרה בלילה, הוא טעם מליצי ויותר מתקבל על הלב הטעם הפשוט שבתורה, גם קשה להבין על איזה יסוד בנה פירוש השם "פרושים" על עסקם לפרש את חקי הדת,