Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 260

פרדס 260 ומכוונים היטב אל המטרה אשר הציב לו, כי יש בהם דברים שאינם מבדחים ומלבבים. בלל את הילד ונם אינם מלמדים אותו מוסר השכל או נמוס וד״א, וספורים באלה, כמובן, לא יבירם מקומם בספר מקרא כזה. .ביהוד יש להזהר מאד בדברים הנותנים מקום להקורא הקטן, אשר מחו הרן בבר החל להתעורר, לשאול שאלות וקושיות שאין עליהן תשובה. הנה, למשל, הספור ■הששי ״השמות״: באשר ברא ה׳ את האדם שאלוהו המלאכים מה היצור הזה אשר יצר. ויענם ה' זי היצור הזה חכם מכם. ומה יענה המורה אם ישאל הילד־ כמשתומם: האמנם חכם האדם ממלאכי אלהים?-ואח״ב כאשר בקשו המלאכים: להראותם חכמת האדם העביר ה׳ לפניהם את כל החיה והבהמה והעוף. לקרוא להם שמות ולא ידעו, והאדם אמר: לזה אקרא שור, לזה אריה, לזה נשר ועוד כאלה. אך באן הבן שואל: על מה זה באמת קרא האדם לזה שור ולזה אריה ולא שמות אחרים, וימה מעידים השמות האלה על חכמתו הגדולה?-או בספור "תחבולה נכזבה״ (50) : למורה אחד היו שתי קופסות־הטיק, האחת עגולה לימי שבת ומועד והשניה מרובעה לימי החול. והמורה הזהיר את תלמידיו הקטנים בי כאשר יבוא המשגיח וישאלם מה דמות הארץ יביטו אל קופסתו וזכרו כי עגולה היא. גם בזה יש מקום לקורא הקטן לשאול בתומו: הן המשגיח יבוא לביה״ם באהד מימי החול ואז הלא קופסת המורה מרובעת ף- או בספור ״העגות הנפלאות״ (75) : עשיר אהד (בדרך אגב נעיר שהמה׳ מרבה להשתמש במלת אחד שלא לצורך כלל) אמר לשמח ביום הפורים את לב הילדים בני ידירו בדרך זר ומשונה, ויצו לאפות ל״ו עוגות ובבל אחת מטבע זהב למען הבעיתם. והמשרת הנושא את המנה נפל בדרכו וארבע העוגות אשר נפלו לארץ נגואלו בחול ויתנן המשרת לנערה עניה, ותשאן הביתה ותתנן לאחיה הקטנים, ויצחק הקטן נשך בעוגה והנה שקל זהב שם וכן בהעוגות האחרות. אבל מה יעשה המה׳ אם הקורא הקטן יקשה לשאול 5 איך בחר העשיר דרך מסוכן כזה לשמח את בני ידידו, והלא יכלו להחנק בשקלי הזהב או לבה״פ לשבר את שניהם באבלם את העוגות הנפלאות? ויש ספורים אשר הקוראים הקטנים אמנם לא יתקשו בהם מבלי הדעת, אך לא יובלו לעמוד בפני בקרת הקורא הגדול, אשר יגלה בם פנים שהם לא בהלכה וקשים להולמם, הנה, למשל, בספור ״יצחק והעגה״(31) יצחק הקטן שואל את אמו: "למה ברא ה׳ את החרף? בקיץ בההם השמש את הארץ, בצמוח הפרחים, בבשול בל פרי עץ, ברן יהד כל עוף השמים אז ישמח כל לב וכל פה יודה לה׳ על חסדו".. האמנם בלשון בזאת יפליא לדבר ילד קטן? אולם על חטאים כאלה עוד נוכל לסלוח להמח׳. אך מה טיבו של המוסר היוצא בתוך הספור ״תודת התלמיד״ (107)? נפתלי בן סוחר עשיר היה ילד בעל כשרונות אך שובב מאד, וייסרהו המורה בשבטים גם