Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 257

257 ספרים חדשים הפרנסה והמחיה אשר אחזו בהןיבנ״י בעבר ובהוד. ובו', עליו לחקור ולדרוש אחרי־ כל המפלגות, המחלקות, הכתות והסיעות שהיו ושהוים בישראל ויחוסן זו לזו ובר וכר ואחרי חשבו כרובלא רשימה ארובה מידיעות־־הכלבו שמחויב לדעת אותן המו״ל׳ החפץ ״להאיר נתיב1/ יסיים: ״לבן הנני חושב את דברי פ״ס (הנ״ל) לפרזה ריקה״י והקורא יקרא בהשתוממות את בל הטירדה הארובה הזאת, והרשות בידו למרוד׳ לה' ב. במדד. שהוא מודד ולחשוב את אמרותיו הגבוהות האלה לפחות ריקות, שאינן באות אלא להפיל אימה על הקורא התמים. כן במקום אחר, בדבר ה' ב. על המחברת הראשונה של פ״ם "בקרת תהיה" יוסיף לבאר: "פ״ם לא הצטיין בבקרת זו באותה ההרגשה הדקה והעמוקה אשרי אנחנו מוצאים במאמרי הבקרת הראשונים של בילינסקי. גם לשוא נבקש במאמרו של פ״ס אף מעין אתו הנתוח היפה והרוח המדעי אשר ראינו בנסיונותיו הראשונים של תן על שדה הבקרת. ם. לא הראה בבקרתו זו אף דוגמא קטנה מעין הכשרון של ברנדס ובו׳״ (37). מה בא ללמדנו בזה ה' ב.? האם חפצו ומגמתו להוציא מלב הקוראים מחשבה זרה שלא יטעו להאמין כי ה' ם, עומד בבקרתו בשורה אחת עם המבקרים בילינסקי, תן וברנדם? לו כתב דברים באלה אחד הסופרים הפעוטים אז יכלנו לחשוד אותו שכאן מצא מקום להרעיש את הקוראים הפשוטים בהראותו את רוב גדלו ורוחב חכמתו, שנודעה לו מציאות החכמים בילינסקי תן וברנדס, אך ה¬ ב. שאין לו צורך בהתפארות.כזו, מה ראה לזה? בכלל טבל להוציא משפט על ספר־־התולדות הזה כי ערוך הוא בטוב טעם ובסגנון יפה המושך את לב הקוראים וגם מבדח אותו. לפעמים הרבה יתר על חמדה הדרושה, אבל קורת־רוח לא יובלו למצוא בו לא רק חסידי סמולנסקין הנלהבים כ״א גם בל הקוראים חובבי ספרותנו אשר כבוד סופריה חביב עליהם,.?$ק הילדים ספר מקרא לילדים ולילדות עם תרגום המלים בארבע לשונות: רוסית, אשכנזית, צרפתית ואנגלית. מאת ישראל חיים טביוב. הוצאת "תושיה".■ ווארשא תרנ״ו. חברת ההוצאה החדשה "תושיה" החלה לדאוג לא רק לטובת הקוראים הגדולים, לתת בידם ספרים טובים ומועילים למקרא, כ״א גם בשביל תינוקת של בית רבן, להוציא למען הקטנים ספרי קריאה ולמוד. על הדבר הזה יחזיקו ל״תושיה" טובה גדולה ההורים והמורים בישראל, כי ברבה מרובה בו ונחיצותו מרגשת מאד בעולם החנוך בזה״ז. בימים הטובים הראשונים לא ראו מלמדי ישראל כל צורך בשיטות ישרות וקלות בדרבי תלמוד־תורה, הם ידעו שעליהם ללמד תורה ולא לשון,