Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 253

253 ספרים חדשים ברוח השירה יפה כה הבן מכה האב. המשורר הצעיר מיכ״ל דדה באמת משורר ״בחסד אלהים" בעל נפש מגנזי מרומים של שירת ישראל, וחבל על הפרח היקר והנפלא הזה שנקטף בעודו באבו. לו האריך מיכ״ל ימים עלי אדמות אז מי יודע עד במה עלה על במתי השירה הנשגבה בהועפות רוחו הכביר; מי יודע אם לא עלה במה מעלות על חבריו בהיכל השירה ויהי לראש המשוררים בדורנו, וביחוד בשירים ליריים, הנקראים בפי משוררנו יל״ג "שירי הגיון", הנוגעים כהגיוני הלב והשתפכות הנפש, אשר בהם, כידוע, לא גדול כחו של האחרון. וגם בימי חייו המעטים והרעים השאיר לנו מיכ״ל לברכה שירים נחמדים, אשר הפועזיה האמתית הטביעה עליהם את חותמה וטעמם יעמד בם לארך ימים. וברוכים יהיו המו״ל אשר התעוררו להוציא בהוצאה הדשה את השירים ההם, שכבר היו ליקרי המציאות. וגם בעד הוצאת כל שירי אד״ם זכורים יהיו לטוב, כי משורר באד״ם בכל אופן נבר קנה לו זבות אזרח בעולם השירה ושמו ימלא מקום נכבד בתולדות ספרות ישראל החדשה, ומלבד ערכו ההיסתורי הנה גם בשיריו כשהם לעצמם עוד אפשר למצוא טורים יקרים ויפים, אשר עוד זמן רב לא יאבד ערכם. גם בעד המראה הנאה של הספר ראוים הם המוציאים הנכבדים לשבח. תהת זה אי אפשר לדרוש את המרל לשבח על "הולדות אד״ם ובניו" אשר נתנו בראש הספר. בדבר הזה לא עשו במתוקנים שבאוה״ע, המוסרים עבודה כזאת לידי סופר מובהק ומומחה לדבר, היודע לשים לפני הקוראים השקפה נאמנה ובהירה על תקופת הדור שהסופר חי בו ועל פעולות הסופר בחייו וספריו. וה׳ הלל נח שטיינשניידער "המסדר תולדות אדם ובניו" אשר לפנינו לא לכך נוצר, שאין כחו ■אלא ברשימות ביבליוגרפיות. וגם בזה נתן לנו המסדר רק רשימה מאיזו מאורעות בחיי אד״ם ומספרי המשורר, אשר ביניהם לא שכח אמנם להזכיר גט את השיר הסטירי "קהל ינשופים" אשר המשורר בקנאו קנאת כבודו "כתב נגד איש אהד אשר שמו כשמו ושם אביו ואיזה משכילי ווילנא נלוו אליו". רק במקום אחד יצא המסדר חוץ לגדרו, כי בהזכירו את הם׳ ״אמת ואמונה״ יוסיף: "גם עליו על או״א יצא מבקר צעיר לימים מתלמידי במדד הרבנים איש ה נ י י ר י בספרו ״קנקן חדש מלא ישן״. ובתולדות מיכ״ל כמעט לא נגע המסדר, אף כי טרח לחשוב אחת לאחת ולסדר רשימת כל אותות־הכבוד נמעדאיללע) אשר קבל בן אד״ם הגביר אריה נח. ב״תולדות אד״ם ובניו" כאלה, כמובן, לא יצאו המו״ל ידי חובתם, ואם יזכו -להוציא שירי אד״ם ומיב״ל בהוצאה חדשה עליהם למלא את החסרון הזה והיה מעשה ההוצאה שלם.