Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 246

פ ר ד ם 246 אף הם בתמונתם הנוראה ב״ב בעיניו הנם רק תולדות הסבות ההן ולא מחולליהן. הוא לא זכר כי דור דור ודורשיו דור דור ופרנסיו, ואם ישתנו פני הדור יפשטו נם רבניו ומנהיגיו את צורתם הישנה וילבשו צורה חדשה, ובאמת כבר זכינו לראות בימי הדור האחרון איזה רבנים בעלי פנים חדשות, שנאתו הכבושה להרבנים והחרדים העבירתו לפעמים על דעתו הנקיה ותעוררהו, למשל, לכתוב לרעו בפ״ב: "אולי תובל לעשות פרופוגנדה בפ״ב שישתדלו "מפיצי השכלה" לאסור על המ״ע ״הלבנון״ לבוא לרוסיה״ (פ׳׳ג), בעוד אשר בדעה צלולה יל״ג בעצמו יכול להבין כי לא על הדרך הזה תהיה תפארת "מפיצי השכלה" ואמצעים פחותים באלה לא תוכל לקדש נם המטרה היותר נעלה. מכתבים באלה מעידים עד כמה יל״ג וחבריו אף הם היו אדוקים וקנאים, לא קנאי הדת כמובן רק קנאי ההשכלה. אבל אם החרדים התירו לעצמם לפעמים ״השתדלות״ מעין זו להבאיש את ריח המשכילים, הנה הם לא התפתחו עוד להבין ולערוך את פחיתות אמצעים כאלה, ומלבד זאת הם היו בעומדים על נפשם ועל ראשי המשכילים הביטו כעל חותרי חתירות החת היהדות המכונים לקעקע את כל הבירה, אך לא כך דרוש להיות יחס המשכילים אל "החולים ואינם מרגישים את חלים". ובאמת נם יל״נ הודה אח״ב כי לא על חנם חרדו היראים את בל החרדה הזאת: ״סוף סוף - יאמר באחד המכתבים - תלונת היראים והחרדים לאמונתנו ולקיום אומתנו על ההשכלה ועל המשכילים יש לה יסוד ושורש אף בי לא מטעמם. רואים אנחנו לדאבון לבנו בעליל כי ההשכלה אשר אנחנו נותנים את נפשנו עליה תשקנו במשך הימים מי ראש ותביא לנו נעצוץ תחת ברוש.,. המים הזידונים מתפרצים ובאים עד נפש האמונה וחרב חדה מונחת על צואר האמונה וקיומה... יש ויש בנו השכלה מדומה והשכלה פרוצה. המשכילים בעיניהם לקחו את הקלןפה מן ההשכלה... מה תהיה על עניי הצאן בני הדור הבא אשר מקטנותם לא נתחנכו על תורה ישראל, לא באו בסוד ה׳, לא שמעו ולא הקשיבו לדבריו, שפתנו אין אתם וספרתנו כספר החתום להם... כארחת ישמעאלים נודדים מנוי אל גוי אנחנו בעיניהם״(רשומות ט'). אבל— 16)1!!:111151'-אבל אשמים . ,<** § הם, רק הם, הרבנים, ונם את המכתב הזה יסיים יל״ג בנוסחו הרגיל: "על אלה ידוה ׳׳ ,,#ילבנו ותחשכנה עינינו ואשם מעילות זה על ראש הרבנים ומנהיגי הדורות יחול על ,ל\ ל% ,4שר שמו לבם שמיר משמוע את קול הזמן ויתנו כתף סוררת אל ההשכלה״. ובכן ^ו£ננים ורק הרבנים אשמים בבל דבר, הם הושיבונו במחשבים ונם השכלה פרוצה ^מ^ס זאת לנו. ואם בשיטה בזאת נחזיק אפשר להאשים את הרבנים נם בזה שבני;םופח*ו הגדולים ונכדיהם "שפתנו אין אתם וספרתנו כספר החתום להם"... 3^ ־׳<*־ { ^קיתו של לל״ב על בל שירי יל״ג הביאה את המשורר לדבר באגרות אחדות \ ** י לי^ו^׳ד שיטתו בספרות. על טענת המבקר בי רק אה הנגעים בבית ישראל הוא '4* 1>\ % %