Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 245

245 יל!,ג על פי אגרותיו רק כמוכי בסנורים ב״א כאנשים משחתי המהות אוהבי בצע ובעלי נפש אמריה. קריאה תמידית מעין הקריאה הידועה "קרתגה תהרס" היתה שגורה על פיו בנוגע להרבנים. ״הנך שט ועובר בערים גדולות - הוא כותב לאחד מרעיו - ובא במגע ומשא ע״פ רוב עם האנשים אשר כבר נשרו נוצותיהם הישנות, אין מועקה ימתניך ואין הבלי המתעתעים תמיר לנגד עיניך ע״ב אתה אומר "הנח להם והם כלים" אבל לו ישנת במוגי בערי זאמוט וראית עין בעין כמה גדול בחן עדיין של הרבנים אשר הביאו ומביאים עד היום עלינו קללה ולא ברכה, ולו היית בא כמוני ימו״מ עמהם על כל מדרך בף רגל בהיותי משגיח בי״ם לעברים, כי אז תתני לכף זבות בי נשל בח הסבל לשאת את י׳ קבין של שטות אשר חלק להם ה׳ מבלי להרים קול כנגדם. נוסף לזה אנכי עוסק בעצמי בחינוך בני ובנותי ומצאתי א״ע מחויב לעיין בדבר איזה הדרך הישרה שאורה להם בדברי שמים? האם יכל אוכל לשום עליהם את בבד האבנים ונטל החול הנקרא בפי הרבנים קדוש, ולאמר להם קדוש לכל אשר יאמר העם הסכל הזה קדוש? או אולי אגדל אותם בלי בל דת ואמונה באשר יעשו רבים מן הקוראים עצמם משכילים, לבשתם ולבשת אומתנו ולרוע מזלם של הילדים המגודלים בעצמם"(פ״ח. אבל בין שימת בבד האבנים ונטל החול על שנם הבנים ובין גדול בלי בל דת ואמונה, בין שהי הקצוות האלה עוד יש דרך בינוני שיבור לו האדם והיהודי לקרב את לבם לאביהם שבשמים ולאומתם בארץ. ובנוגע לנעלי הנוצות הישנות, הגה אין ספק שלא נעים היה לאיש כיל״ג שבת עמהם במחיצה אחת, להרגיש מועקה במתניו ולהתבונן אל הבלי המתעתעים, אך תחת להביט עליהם בעיני איבה ובוז *) יותר ראוי להביט עליהם בעיני חמלה, באשר יא במכתבו להמטיף דיינאוו: "בלבל דבריך במשפט ובמועצות ודעת נבל אלהים בלבך לטובת אחינו החולים ואינם מרגיזים את חלים / ואל תב,_רווזך לבעום"(כ״ס. ומה גדלה ומאד עמקה שנאתו להרבנים רועי ישראל י *דות רבות •י בולטת "שנאתו הכבושה ל״נ5די סמותי" אלה אשר ב^ר^ח לבם ןי ערפם עכרו את ישראל ויביאוהו עד הלום" כרשימה י״ב)/ ונמ^ט יתפאר ר..ד חבריו ורעיו ..- במאמריו ושיריו העיר את כל חמתו על ״מאשרינו ורועיו־)1דינו ומאורינו״׳ וגפ £ סופרים אחרים ה;3יר לצאת נגדם בחמה שפוכה. ״אין ר - יכתב לאחד הסופרים־^ שבלם עוסקים בהבלים כאלה ועוסקים במעשה ני.. שפוך חמתך עליהם ו6^ אחרי דברי" יל״ג לא שם לבו לןה כי י.*ופן לא הרבנים "עומדינ^^-״י בכל דור ודור לכלותנו", וגם אי אפשר לדשהמה "החשיבו עינינו ונהיה לאחור ולא לפנים״ רל םבור אד יותר עמוקות גךמו זד,, ' בניגע 1 .ות, כמו כאלה יובל .להעיד , בין הדבו^ה^ס; *) עד במה רחש לב יל״ג בוז ל'" , בי ■יהעי ׳ ב ז הזנבי אינני זגם א ר חמך לו יל״ג האירי ׳•נהו להמלמד ראשי כוישחבח עוד ל6נ^ , ועוד אוסיף הלצון הגם