Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 240

פרדס 240 ־-ואומר: ״והאמת שצ״ב בעל המליץ אשר נקעה נפשי ממנו זה כשנתים ימים,.. עלי ■יאת לל״ב לקללני ולחרפני; ועוד. בטרם נדפסה בקורתו הודיעו לי מאודיסא לאמר: פלשתים עליך. שמשון!" נרפ״א). וחשד בזה יוציא על ידידו הנאמן אשר הוא בעצמו ■יעיד עליו במכתבים רבים שאיש כשר וישר הוא ובל דבריו יוצאים מן הלב. בכלל לא היתד, בו ביל״ג הרבה ממרת הנתרנות וקורא אגרותיו ימצא בהן סמני אדם הקשה ברוחו ואינו רניל לעבור על מדותיו. ביותר ישפך את חמתו באגרות רבות ויורה חציו השנונים על צ״ב בעה״ט. בל״ם היו לו סבות לא מעטות להתמרמר נגדו, אך הוא מרבה לספר בגנותו ושנאתו אליו מקלקלת את השורה ומביאתו ■לבחור בדרך זרה ואינה הגונה להנקם ממנו (ראה אגרת רצ״ס, מלבד שיצא ^*■בנדו להשפילו עד עפר בחוברת ^מ בהסתר פנים ובמאמר גדול בגלוי, ונם כאשר -תוטל עליו על אפו ועל חמתו לכתוב למחותנו הזק״ן שיעיר את משכילי רינא לברך ■את צ״ב ליום מלאות לו ע׳ שנה, יוסיף בלענו השנון: "ונם ראוי הוא לכבוד ויש ■לנו לשמוח בו, כי מה עשינו לו לא מלאו לו כעת ע׳ שנה כ״א ל׳ או מ׳״ נשל״ח. ובעניני ממונות נראה בי כמו שהוא בעצמו היה נקי כפים ולא דבק בו מאום משל אחרים, בן לא הפץ ליתר משלו במלא נימא והחפץ הזה מביאו לפעמים ■לדקדוקי פרוטות העושים שרטת בנפש הקורא. ואם נשים לב לתכונה זו, ונם לזה שנתן לפעמים כסף בהלואה ברבית על שט״ח, ינדל עור יותר בעינינו ערך הצעתו לאהד מידידיו לאמר: "הלא אנשים אחים אנחנו ואין לנו. להתבייש איש מפני אחיו. הנה ■יש לי במה מאות רו״ב אשר קבצתי על יד בזעת אפי וחשבתים ליום עברות, הנני מוכן להלות לך נ״ח ר׳ רו״ב עד אשר ירחיב ה׳ את 1;בולך" (ע׳). ובאמת, כאשר תעידנה אנרות רבות נכון היה יל״נ בכל עת להדרש לרעיו ומיודעיו הפונים אליו בבקשותיהם מרחוק ולא השיב פניהם בהיות לאל ידו, נם לא חשך מעמל נפשו ולא נמנע לטרוח בשבילם הרבה טרחות. והבה יתרה, חבה עדינה ועמוקה, נודעת ממנו לבני ביתו. אמנם עקבות רוך רנשות לא נודעו ביחס לבנו היחיד, שנם הוא היה קשה בדעתו ואביו יתודה במכתב לרעו לאמר: "ובנלל זה (בנלל קשי ערפו וזחיחות דעתו) זרה רוחי לו ולא .אהבהו, והנה זה כשנה הוא יושב במאסקווא, ואין אתי יודע דבר על אדותיו 5 ונם לא ■אשאל ולא אחפץ לדעתו"(שע״ס. אולם לשתי בנותיו הגה תמיד תשות נפש רבה ואוהבת אהבה רבה, ואגרות רבות למחותנו הזק״ן מלאות נועם רגשות הורים. וביחוד מפיקים כמה מכתבים רוך אהבה רבה לבן בתו הבכור אשר אהבו כנפשו, אהבה -אשר תביא את האב הזקן להתמם בילד קטן ולספר להזק״ן נם להג הרבה של ,נכדם היקר.