Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 238

פרדס 238 וימסור הדפסת החלק הראשון מ״בל כתבי יל״ג"(י״א ספורים) למולי״ם באדעסא׳ בשכר עשרים רו״ב מכל גליון. וקולמוסו העברי הניח כמעט כלו מידו בשלש השנים האחרונות לימי חייו ויהי עובד עבודה בבית־־מערכת הכלבו (ענציקלופדיא) הרוסי אשר לעפרון וממנה פרנסתו נמצאת מאם בצמצום ולא בריוח נם בצער ולא בנחת",. ובמכתבים רבים הוא מודיע למיודעיו בי "כל פינות שקסתו פונה אינן אלא לימין/. גם שומעים אנו לפעמים את קולו מתאנח בי "עיפה נפשו לכותבים". בי באחרית: שנותיו היה מכה ומעונה ביסורים קשים : "מלבד מחלת פלשתים הקדמונים הבאה לרגלי הישיבה הארוכה אצל ארון האלהים" נעשתה לו שאת או ספחת בחלחולת בפנים, אשר לא יבלה להרפא נם אחרי הנתוח בחו״ל, בהיותה'מחלה ממארת מחלת הסרטן. אמנם נם בימים הרעים לא חדל לכתוב עברית מכל ובל, ובתוך שאר דברים נסה לכתוב קובץ שירים קטנים ממין הידוע בשם אלמקמא״ת, נם ערך את ספר תולדותיו "על נהר כבר", אשר באחד המכתבים יאמר בי יצוה לביתו "לבלי־ ידפיסוהו עד תם כל הדור הזה וכל הנפשות אשר עשיתי עמם בימי חיי״(שס״ג). בין בה ונם כחתיו נם מקורי פרנסתו דללו וחרבו, ובשני ירחים לפני מותו יבתב לידיד נעוריו סירקין 5 ״ולמה זה ידידי תשאל לשלומי והוא עומד בנם?! בבל יום שאני משכים אני מברך ברוך המחזיר נשמות לפגרים מתים, ובכל ערב כשאני סוגר־■ •את דלתות ביתי והנושה לא בא לקחת את בלי אני אומר: ״ברוך ה׳ יום יום! נתב״ה).. אך הריסות בריאותו ומפולת בחתיו לא כסו על רוחו אשר יחמוד לו לצון כאז כן עתה, ובמכתבו ההוא יאמר: "איזה תקוה ותוחלת לנו מספרי אשר שם הנדיב (רוטשילד הפריזי) בהיכלו? אם לא זאת, שלעתיד לבוא כשיבואו האנרביסתים: והסוציאליסטים ושאר מיני ליסטים לשלול שלל ולבוז בז ולחלק ביניהם את נכסיהם. והיה בהגיעם אל ספרי זה יאמרו: 00118 ־!ססק 611זנו116י1 6^ :651*0 ולא יגעו בו לרעה״. ובהאגרת האחרונה הוא כותב למזא״ה אשר אמר לבוא לפקדהו בחליו: "למה תהיה עמל ובמה תועיל להותי? לו גם קים תקים בי דברי חז״ל במשמעם ותטול מאתי אחד מששים במחלתי לא תביא לי כל תעלת, בי אחד מם׳ כמהו באין לעומת נ״ט חלקים הנותרים, ולך האיש הבריא והצעיר לימים אשר רב טוב צפון בו לבית ישראל תגרום רעה לחנם״ גתקב״ו). בגוית יל״ג המדוכא והמחולל שבן רות בריאה וצלולה אשר לא התמוטטה כמעט עד יומו האחרון. קובץ מכתבים, אשר בם ישפך כותבם את רוחו בחיק רעיו ומיודעיו הקרובים ויוציא את דעותיו הפנימיות בהתגלות לבו, יוכלו להפיץ אור בהיר על נפש בעליהם■ ולהראותה להקוראים מכל צד בבל תכונותיה השונות. אמנם יל״ג באגרותיו לא־