Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 236

פרדס 23$ וחמור ועיני יראו כי אין יודע ואין מכיר את פעלותי... האני איחל בעד פעלותי אלה לתהלה ולשכר אחרי מותי, אני הגבר אשר כמעט נשכחתי כמת מלב נעודד חי"(קפ״ט). והנה עתה יכול המשורר להובח שלא נשכח כמת מלב ויש הרבה יודעים ומכירים את פעולותיו הגדולות. כי בשנת תרמ״ב מלאו כ״ה שנה מאז יצא לאור ספרו הראשון "אדו״ט", ועוד בשנת תרמ״א התאספו חובבי ש״ע בעיה״ט להתיעץ כדת מה לעשות ליום החג ההוא ויחליטו להו״ל ליום היובל את כל שירי יל״ג. מסבת הפרעות בישראל נדחתה אמנם הדפסת הספרים, אך את חג היובל חגגו מוקירי המשורר ברב פאר והדר. אמת, יל״ג כדרכו לא הסתפק בהידור החיצוני' של המראה ואף על זה פקח את עינו החודרת, ובכתבו להזק״ן יאמר: "הסתכלתי בששים הקרואים (לחג היובל) ולא מצאתי בם רק כששה קוראים, ויתרם היו רק קוראים בהרים, קרואים והולכים לתומם רחילא בתר רחילא, מהם אנשים אשר גם לא ידעו חתום את שמם עברית על האגרת אשר נתנו לי, ומהם הודו ולא כחדו כי לא ידעו בלתי היום כי סופר ומשורר אני, ואירא מאר לנפשי פן כבודי בקלון אמיר ואה* בעיני כמתעתע ובמשחק בבית התיאטרון וכן היו בעיני גם הם״(ר״ח. אבל מלבד מוקיריו בפ״ב קבל המון עשרות טיליגרמות ומאות מכתבים של ברכה מערי המדינה, וביחוד מצא קורה רוח במכתבים אחדים מאת נ ש י ישראל כותבות עברית ובטלגרמה מעיר מולדתו ווילנא בת ק״ל מלות, אשר בסגנון לשונה הביר שהיא בתובה בידי לעוואנדא, "הוא ל. אשר כל ימיו התל בסופרים עברים וישימם כעפר לדוש והוא איש אשר לא ידע חנף ואין משא פנים לפניו ונראה כי הפך לבו לאהוב את שפת עמו ולכבד את סופריה באמת", ועליה חתום כל גדולי חכמי העיר וסופריה. - אחרי חג היובל קרבה אגודת חובבי ש״ע להדפסת כל שירי יל״ג בשתי מהדורות פשוטה ומהודרה, בתנאי לתת להמשורר המשים רו״כ מכל גליון נדפס. ובקיץ שנת תרמ״ד יצאו הספרים כלולים בהדרם. ואחרי איזה ירחים הננו שומעים את קולו כמתאונן: "כבר הקיצותי ואראה בי חלום בטל והבל נדף הוא (כבוד סופרים), כי אם אין היותרת על הכבוד - הכבוד מה הוא? אותי הרימו בני עמי על נם, הרעישו הרים בגאותי ויעשו לי יקר וגדולה אשר לא נעשה כמהו לסופר בישראל, אבל ש כ ר לא יהיה לי בעמלי שעמלתי בו כל ימי חיי. באחד ממכתביך הקודמים אתה אומר עלי כי רואה אנכי עולמי בחיי. אם לסעודת לויתן בונת לא קלעת אל המטרה. כי דק עלי־הדפנא אשר בו יתבלו תבשיל של דגים נתנו לי בזה וחתיכת הדג קימת לעוה״ב״ ס־־־ע״ו). אך סוף סוף עלתה בחלקו גם "היותרת על הכבוד״ ושכר לא מעט ראה בעמלו בספריו אלה. - ועוד לפני כלות הדפסת שיריו עזב יל״ג את מערכת ״המליץ״ אחרי ג׳ שנות עבודה שם, כי לא יכול לדור בכפיפה אחת עם בעל "המליץ". ובעת ההיא לא יכול לכבוש את יצרו ויבתב פמפלט מלא מדורות