Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 234

פרדס 234 לפני... מסתר המדרגה עליתי למקום גדולים ולפני נכבדי עמנו התיצבתי.... טוב לי בי עניתי למען אלמד לערוך על פי שויה מנוחת שלום ושלוה ולמען אלמד לבלי החזיק עוד באזני כלב ולהתעבר על רב לא לי״(קנ״ח). אך רושם הנסיון המר הזה לא במהרה נמחה. ״מרגיש אנכי - כותב יל״ג למחותנו הזק״ן - בי רוחי חבלה וזמותי נתקו. נר אלהים - נשמתי כפתילה מהבהבת... מעמד רוחי זה מראה ומעיד בי כי ממפלתי זנשארה לי - שבר ברוח״(ק״ם). ובמכתב אחר: "השבר אשר באני■ לפתע שבר את מטה לחמי. אף מרגיש אנכי כי היסורין אשר סבלתי השאירו רושט קים בנפשי ונסתלקה ממני רוה״ק״(קס״ח. ואיזה חדשים אח״ב יוסיף להתאונן באזני הזק״ן: מגם כפועל בעניני החיים גם במחשבה בענינ־י סופרים אין עוד כח בי לגמור איזה דבר ולהכריע העניןלבאן ולכאן, מה שלא היה בנפשי עד כה" (קע״ח)* אולם רוה״ק לא נסתלקה ממנו. כשנה אח״כ החל לעבוד עבודתו ב״המליץ" ברות כביר ופורה מאד; מלבד "הליכות עולם" וחדשות במשכנות יעקב בחו״ל כתב שט במה מאמרים ראשיים ו״צלוחות של פליטוך ונם "בינה בספרים". אז החל יל״ג לראות ברכה בפרי עטו הנעלה ולקבל בעבודתו הספרותית שבר טוב. כשבתו כערים הקטנות כתב הרבה מאד במ״ע העברים. אבל כל אלה עשה אז רק לש״ש, כי כל מאמריו ושיריו לא הביאו לו איזה פרי המרי ולא נהנה מתנובות עטו אפילו באצבע קטנה. בכתבו מאמרים ל״המניד" לא קבל נם את העתון כשכר עמלו, ובשלחו צרור עלים להזק״ן מתנצל לפניו על אשר העלים מנאלים: "יען כי אנכי מקצר יד להחזיק את המניד על חשבוני לבד טפחתי אלי נ׳ שותפים הלוקחים את העלים מידי לקראם והכרך הברא אית ליה, וכה ילך מהיל אל חיל עד כי בשובו אלי לא אבירהו״ (כ״ח. ובמכתב אחר הוא מתנצל לפני דוד נארדאן עוזר "המניד" על אשר חדל לשלוח מאמרים להמ״ע ההוא: "לא פניתי עורף אל המגיד ולא בחלה נפשי בו מעודי... אבל ביום בואי בברית עמו גליתי את אזנו (של כעל המגיד) מראש כי לא אוכל לשאת את משא הפרטא עלי, כי אינני עשיר, אף כי אשמח בחלקי, והוא נם התיר לי לכתוב אליו בלא בסף ובלא מחיר, וכץ היה הדבר הולך ומתנלנל בשנתים ימים" (ל״ט), והנה אחרי אשר על יסוד איזה מכתב היה חושש יל״ג פן אבדה לו הפריוויליגיה הזאת וחדל לכתוב. הוא אמנם הדפים נם שני ספרים, אבל העסק הזה היה אז רחוק משכר וקרוב להפסד נתל, אם רק לא השפיל המחבר את כבודו לחזור בספריו על פתחי נדיבים ולהביא את "הברכה" על ביתם ע״מ לקבל פרם או נדבה הגונה. ״לו ידעת אחי - ישפך יל״ג את מרי רוחו בחיק רעהו - כמה מרורים תשביעני פעם בפעם הדפסת איזה ספר וכמה אתנזק אח״ב במכירתו. המדפיסים עינם רק אל בצעם... והמו״ם? ... כבר המלצתי על האחרונים למה נקראו בשם