Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 230

פרדס 230 הספר, ולו גם היה לו להוציא תחת ב׳ כרכים רק כרך אחד, אז הוציא מת״י דבר יותר מתוקן וכל האגרות היו מכילות באמת רק פנינים ודברי חפץ לוקחי לב הקורא. ואם מצד זה יש עודף בספר האגרות הנה מצד אחר חסרים מכתבים לסופרים גדולים, אשר יל״ג בא עמם בכתובים ובל״ם היה להם ערך ספרותי, כמו מכתבים לה׳ מ. לעטעריס וכדומה, שאיזה מהם כמדומה בבר באו בדפוס והעורך יכול לחפש אחריהם ולקחתם ממקום שהם נדפסו! אולם דברינו אלה נאמרו לא להקטין את ערך פעולת העורך, אשר הרבה טרחות טרח ויגע *) להעשיר את ספרותנו העניה בספר היקר הזה, ספר אנחת יל״נ, השקול בננד הרבה ספרים אחרים. ״הגדולים אשר באיץ המה - יאמר יל״ג באחד ממכתביו - אשר פעלו רמות וגדולות בכל מדע וחזון או בכל כשרון מעשה אשר פי שנים ברוחם ונשמה יתרה להם על בני גילם, אף כי כמות כל האדם מתו, ונולדו וחיו ואכלו ושתו ופרו ורבו בבני אדם; בב״ז מצוה עלינו לספר בתולדות ימיהם מיום צאתם מחיק אמם עד שובם אל חיק אם כל חי, ללמד דעת את העם ולהבינו בינה יתירה, איכה נוצר רוחם הכביר בקרבם ואיבה עלו במעלות ההשתלמות ממדרגה למדרגה״(מ״ד־ס. לאנשים הגדולים "אשר פי שנים ברוחם ונשמה יתרה להם על בני גילם" יחשב גם יל״ג, אף כי הוא בענותו יאמר על עצמו במכתבו זה "ראמות ונשגבות לא פעלתי ומשך חכמתי קטנה ודלה ודקה מן הדקה״, - ולזאת מצוד, עלינו לספר בתולדות ימיו ולהוציא מן האגרות כל הנוגע לקורות חייו. עפ״י המכתב ההוא יודעו לנו תולדות יל״ג בקצרה, כי נולד בווילנא בכ״א יום לחדש כסלו בשנת מרידת בני פולין הראשונה (שנת תקצ״א), ומנעוריו גדלהו אביו בכל שאר נערי ב״י ובהיותו בן תשע שלא הניע לחנוך כבר עסקו עמו בהלכות כתובות ניטין וקדושין, כנהוג. מלמדו הראשון, אשר למד אצלו משנת הארבע *) בדבר שגיאות הלשון באגרות, פליטת הקולמוס, שלא נקה מזה גם סופר כיל״ג, טוב עשה העורך שהניחן כמו שהן ובצדן ערך את תקוניו, אמנם תנא ושייר ואיזו מקומות הניח למחפשי שגיאות להתגדר בהם, כמו "הזיכרונות העתיקות(ים) שחיי אומתנו משולבות(ים) בהם" (ע״ח) וכדומה, תחת זה גדש מעט את הסאה, בקנאו את קנאת כבודו של יל״ג, ובא לפעמים לתקן בם את הסגנון שזוהי מלאכה שלא לצורך כלל, במו לשון יל״ג "ואתה ידעת מה קשה הדבר לכון דעתך לדעת רבים" (קל״ה) יתקן העורך עפ״י דרכי: "מה קשה לאדם לכון דעתו לדעות דכים״, וכיו׳יב,