Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 222

פ ר ד ם 222 ובטרם בא לו* חבל המליט הוא את אדרם״. הדברים האלה יתנו ענין לחוקרי קדמוניות העתידים לבוא לענות בו בדרישות וחקירות אם ידע הינע את יל״ג פא״פ־ או רק על פי שיריו הנדפסים. בשער הזה יש עוד "תשובה כהלכה" לבקרת ה׳ ירובעיל ב״אוצר הספרות״ שנה ד. התשובה היא אמנם בהלכה, מדה בנגד מדה, עד כי גם הסגנון יזכיר לנו במקצת את הסגנון.המשונה של ירובעל, אך את המאמר הזה הנני מזכיר לפניך ביהוד מפני חידושה של הערתהמו״ל נפלאה במינה: על דברי בעה״ט׳ שה' ירובעל אחרת דבר על אתת צדקת הנדיבים אילו היה גולה הוא וביתו, יעיר העורך יה״ל בהאי לישגא: ״ה׳ ירובעל הוא ערירי אין לו כל ב״ב, עלם צעיר, כהו במתניו ואונו בשרירי בטנו". וידעת היום והשבות אל לבך מי הוא זה ירובעל ואיזה הוא ומה בהו וראשית אונו. האנהגך ואביאך עוד לשער האחרון "צופה הליכות המסחר"? ואני לא סוחר־ ולא בן סוחר ובמו זר נחשבו לי רובי תורת הוועכסיל, אשר ערך העורך יה״ל באריכות ביחד עם נוסחאות שונות איך לכתוב כל מיני וועכסיל בשלש שפות, הכלי בנהוג במאסף ספרותי, למען לא יחסר המזג ויהיה ״נוה־שלם, היכל־כל־יכיל כרכא דכולא ביה". עתה באתי עד קצו של "התלפיות" אחרי רב עמל ויגיעת בשר בקריאת להג הרבה. אפשר שהוגעתי גם אותך והלאיתיך הפעם במכתבי הגדול, אשר בו שמתי לפניך רק שמץ דבר מתמצית המאסף, ועתה שער נא בנפשך מה טוב היה חלקי ומה נעים גורלי בי נטל עלי לעבור את בל המדבר הגדול והנורא הזה, שאין בו כמעט אף צל עץ אחד להשיב נפש עיפה. אך זה חלקי מכל עמלי שנודע לי, ועל ידי גם לך, שה׳ לעוויק הוא מניה חרוץ מאין כמהו ובלעם הקוסם היה יעזואיט ושורש המלה סגעסקסצ מן כשר וסנדק מן 116116{) 16> 83.11£ וירובעל הוא עלם צעיר כהו־ במתניו ואונו בשרירי בטנו ובל זאטוטי סופרים פטיטים שאינם אלא זיטוטים, ועוד ידיעות נכבדות באלה. עתה הראית לדעת את ערכו של המאסף החדש הזה ותתן צדק לדברי אם׳ אומר לך בכלל שרואה אני אותו כיורש ספרותי של המאסף המנוח "כנסת הגדולה". גם השם. ״תלפיות״ מעיד על ענותנותם של המו״ל כמו השם ״כנסת הגדולה ■ (בעקבות המו״ל יוצאים גם סופרי "התלפיות" הקוראים, למשל, למאמריהם בשם ״תורה מציון״ - על שם המחבר בן־ציון או ״מאורות נתן״ - ע״ש המחבר נ ת ן). וגם בתכנם שני המאספים כמו מחומר אחד קורצו, אף אם בקהל סופרי "התלפיות" י לא יחד כבוד הרבנים. ובאמת'הרבה מסופרי המאסף הזה היו מקודם עמודי בנה״ג. בשעתה, ובמאמריהם ב״תלפיות״ ישלחו את הקורא היקר לעיין שם. במאמריהם: בבנה״ג. נשאר לנו לקות כי גם אחרי ״התלפיות״ יקום יורש ספרותי, אשר נדתי־