Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 221 (sequence 231)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--848-8004804- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
221 מכתבים ממידד לאלדד ציטטים מציטטים שונים. ובכן ויהי בישרון חוקר קדמוניות חדש. ולכן לא על בקיאותו של ה׳ דארעווסקי עליך להתפלא כ״א על חריפותו החדה והגמרצה, בהתאמצו להוכיח באותות ומופתים כי שם העיר קיוב לקוח מהשם ציון, שהכוזרים בשעתם קראו כן לעיר הזאת, ולא זו בלבד אלא גם .3ק0י31^3£ו6נ^X0 וכן -0^6,ע1 שני הרים גבנונים בקיוב העיר, .שמותם קדש הם ולקוחים מהשם הר ח ו ר ב והר ש כ ו או שוכח (עי׳ יהושע ושמואל ודה״י). הנה כי כן, אלדד יקירי, עוד לא הכל חקרו חוקרי קדמוניות ועוד מקום הניחו לבאים אחריהם להתגדר בו ולקנות שם עולם בשעה אחת. נעבור בשתיקה על "פליטת סופרינו", הלא הם איזו מכתבים מגדולי עמנו לש. אלכסנדראוו ולהאראדעצקי, המקושר ■ כנראה בחליפות מכתבים עם חכמי המערב וממהר להדפיסם בכל הטיטולים לשמו אחד לא נעדר, גם על "תולדות אנשי שם", שיש מהן כתובות כידי אנשי השם בעצמם ונמסרו לדפוס ע״י האראדעצקי הנ״ל ואשר בהן החכמים בדרך אגב יספרו תהלת האברך האראדעצקי,- ונבוא אל ״הולדות הרה״ח ר׳ מרדכי כומטינו ז״ל בעקבות הח׳ חיו״ג ז״ל״ מאת העורך יה״ל. בעה״ט במקום הקדמה מתחיל כלשונו הצחה לאמר: "תקופת מאה הט״ו לספיהנ״ו אשר בעינים עצומות היא מתהלכת ומשרכת דרכיה בתולדות הרמ״ך ז״ל כבר הגו בה חכמי בני עמנו הרו עמל וילדו רוח. בנלעג(?) לשון אין בינה ידברו עמנו סופרי דברי הימים וימלאו קדים בטן התולדה ההיא וכו׳ ובכן קנא קנאתי לתולדות חכמי ישראל המלאה לה (מי?) חכמה ודעת לנטוע בכרמה גם את שורק התולדה הזאת״, ואח״ב מוסיף בענותו: "הרימונו אותו בחור מכל בני דורו להציב לו יד ושם בראש מאמרנו ולהטיף עליו אמרי נעם״. ואם יתעורר בך החשק להתענג על "אמרי נעם" תוסיף לקרוא הלאה כי "אור תורה, השכלה נאורה ויראת ה׳ טהורה התכנסו בבתי נפשו העדינה והמסכה לא צרה בהתכנס", וכי "התרפק על אהבת כתבי הראב״ע ב א ה ב י ם", גם "התרפק תמיד על אהבת הידיעות המהלכות כין העם", וכן "תתרפלך על אמרי נעם כאלה וכאלה עד תום "שורק התולדה". . והננו בשער ."חזות הכל", זה השער לפוליטונים בלי מלח ובלי תבלין, בו יבואו גם ״פרחי הינע נטעו לשעשועים לבית ישראל״ מאת יוסף מאזעל. הפרחים הם ציטטים מספרי הינע, ומעצמך תבין.כי במקומות רבים ריח פרחי הינע האמתים נמר לגמרי . בין הפרחים האלה מצאתי פרח אחד אשר הערה תמה בצדו לאמר: "הפרח הזה לא ידי הינע נטעוהו ב״א ידי המתרגם ושתול בין הפרחים האלה כי פה יכירנו מקומו" ונפלאתי על בעל הפרחים מדוע לא קרא את שם מאמרו "פרחי הינע ומאזעל", גם בתוך פרחי הינע בא לידי פרח כזה:."הלביאה לא תלד לראשונה ארנבת אח״ב כלב, אח״ב ארי. אם מהרי״ל גארדאן חלה נם.ילדה ארי בפעם אחת,