Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 210

פרדס 210 לתפארת־ הלשון מליצות שלמות, שלא רק לפני הקוראים כ״א לפניהם בעצמם סתומות הן וחתומות. עוד מלאתי מלים (סופר מליץ יכול להוסיף בזה: הציקתני רוח בטני) בדבר הזה, אך חפץ אנכי לשמוע את משפטך עליו בכלל, ואחשך דברי לעת אחרת. אחיך מידד♦ מכתב ב/ אחי אלדד׳ מבזעת אפיך תאכל לחם״ - דברי הקללה הזו לאדם נאמרו, כנראה, לא רק על לחם פשוט, לחם היוצא מן הארץ, כ״א גם על לחם האצילות הנקרא לחם שמים. זאת הרנשתי בחזקה בקבלי בימים האלה את המאסף הספרותי החדש "תלפיות" הכולל "השקפות על העולם והחיים, על הספרות העתיקה והחדשה, מאמרי מחקר ומדע, מליצה ושיר, תולדות אנשי שם, חקר בדברי הימים, פליטת סופרים, המעשה והמפעל ועוד", ונחלק לשלשה עשר שערים ונערך ע״י יהודה הלוי לעוויק ודובערוש ירוחמזאהן ויו״ל ע״י יוסף חיים זאבלינסקי. אם לא קראת עוד את המאסף הברדיטשובי הזה, אבל בל״ם כבר ראו עיניך אותו בבית אחד מחכמי יבוק עיר מגורך ובעצמו ביחס כמותו הנוראה לא נכחד ■ממך, ועתה שער נא בנפשך בי המשא הכבד הזה, כמעט "משא תריסר אלפי גמלי", עלי בעצמי היה לשאת בידי מבי־הדואר לביתי, ואתה הלא יודע הנך מה רב המרחק וכי מידד אחיך בכלל לא יוכל להתהלל בגבורתו. עמום משא לעיפה כזה הלכתי אט, קורס וכורע ומט לנפול על כל מדרך כף רגל. תל תלפיות, הושענא! קראתי מן המיצר ואשא עין לכל עבר מאין יבוא עזרי, אולם למעת לב לא הקרה ה׳ לפני אף אחד ממיודעי ומכירי הקרובים, שיעשה עמדי חסד של אמת ויעזרני מעט להקל מעלי את המשא הנורא. וכה הלכתי בלא כח ואתנהל לאטי, כלי מכוסה זעה, עד בואי הביתה עיף וינע ואתנפל.על המטה כל עוד רוחי בקרבי. אך התוכל נפש אדם כמוני לנוח ולהנפש בעוד מאסף חדש ■ לנגדו? ובכן חשתי ולא התמהמהתי ואתחזק ואשב על ראש המטה לעסוק בעיון ובכונה בקריאת המאסף. ועתה אוכל להתפאר לפניך במעשה־נבורים: קראתי את "התלפיות" כלו, מראשו עד סופו! מובטחני שהנני יחיד בדור בדבר הזה ואין דומה לי. . יודע אני מאד כי תחכה לשמוע מפי את משפטי על המאסף הנרול הזה, ־ולעשות רצונך חפצתי. כי בכמותו הוא עולה על כל המאספים שקדמוהו - זה כבר!