Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 195

195 היודעים אנחנו מה היא צרעת? בנוגע לשלשת סמני הטומאה אין בל ספק פי אך נכבדות דבר בם המחבר / .אפס פה מצאתי מגרעות אחדות אשר נחוצים להן איזה טלואים. 1) משער לבך (יאמר המחבר) הוא סמן בלתי תמידי בגגעי עור הבשר וכר, מכל נגעי עור הבשר ידענו היום רק שלשה שיהפכו שער שחור ללבן ן האבעבועה הגו זזת, מ חל ת־ השנהב ת ו הבהקת (1£0ש01 . אבל הבהקת לא תבא עם ספחת של קשקשים ועל בן לא על נגעי הצרעת תחשב" <שם 68, 67) . הבין לא אובל איך נשמטה בהצעת המחבר ב ה ק ת־ה עגבת {.103 ז6()161100 1מס1111:10ג!ק87). הבהקת הזאת 1תבא לרוב בתקופות מחלת העגבת האחרונות עת .בשל בה התדבקותה ורק לפעמים תקדים לבא בלא עתה, ויש מחמירים ואומרים בי גם העגבת הנושנת תובל להתדבק מאדם לאדם, בהקת־העגבת לא שונה'במראה וצורתה מן הבהקת הפשוטה נויתיליגה) ואך מן העבר (אנאמנעזע) נדע איזה מין נגע לפנינו. אם בה ואם בה, לא למותר הוא לדעת גם את מין הבהקת הזה, למען נוכל לשפוט מישרים על השאלה: מה היא צרעת? 2) "מראה עמוק. הוא סמן מובהק למחלת השנהבת ולמחלת הזאבת .ולהאבעבועה הגוזזת״(שם, 68). על זאת אוסיף בי מ ר א ה עמוק הוא גם כן סמן מובהק למחלת העגבת .אחרי אשר הגליד הבשר החי באיזה מנגעיה ויהפך לצלקת נ^ז^ס״), גם כן בהרבה ..מנגעיה ובתוכם בנגע הראשי והראשון אשר בו תחל המחלה, המכונה "נגע ק ש ה״ (1־10111:61! ,1010105) 01005) , 3) ״ה פ ש י ו ן, או התרחבות הנגע מן המרכז אל הסובב, הוא סמן מובהק להאבעבועה הגוזזת ובר, אבל לעולם לא יבא לא בהגרב ולא בנגעי העגבת השונים במראי תם מאד" (שם). אנכי לא בן אדמה, ובטח יסכימו כל חכמי הרופאים לדעתי, בי ההלכה הזו .איננה מתאמת לא עם תורת מחלות הגרב והעגבת ולא עם הנסיון. והנסיון יורנו ועינינו תחזינה מדי יום ביומו, בי לא לבד הגרב (6026013) מתרחב ומתפשט פעם בפעם בשטח העור, כי אם רבים מנגעי העגבת הולכים ומתרחבים מן המרכז אל .הסובב, במו הנגע האוכל את סביבותיו(מ136111001)113£6<! 01003) המתפשט לרהבו ולעמקו, מחבל ומשחית ושם שמות והפכה רבה במקום מושבו נע״פ הרוב בבשר בלי ההולדה, אם נם ראיתיו במקומות אחרים), גם כן הנגע המכונה ז א ב ת¬ ה ע ג ב ת הזוחלת (0805מ1§1ק־561 1111:1008ב1ק57 05^10), בי זרו של הנגע הזה במו זוחל בנחש עקלתון ואובל סביבותיו, גם בן הנגעים הנקראים גבנונים רכים (.3)£001013) אשר על פי הרוב הריסות רקמתם והתרחבותם זה חלקם מיום היותם