Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 192

פרדס 192 בלבו אם רק זבה להפקיד את כספו ״בידים נאמנות״ כאלה. ומשהרגיש את עצמו בעל אוצרות, התגאה הגולם עד יותר, כל השרוכים שהציעו לפניו השדכנים, ואף מהמשפחות היותר עשירות והיותר מיוחסות לא מצאו חן בעיניו. זה מפני כי נמצא פסול - רב שני בשני - כמשפחה, זו אינה עשירה כל כך, כיאות לבת־זוגו של האדם העליון... בקצור, לא נמצא רעיה לו בכל גבולות ישראל. וכרב לעשרו מכסף הפקדונות כן רנה גאותו, וכרב גאותו כן רבה עשרו, - מיד נהיה לגבאי בכל החברות, יושב ראש בכל האסיפות, בעל דעה משונה בכל עניני הקהלה והיל משכימים לפתהו ומיחלים לעצתו. את הרב והרבנית גרש לגמרי מביתם ולא חפץ לראות פניהם, ולא נתנם לדרוך על הסף. את הרב מטעם אמנם קרב לפעמים, בתור יד רביעית, אבל ב ל א נחשב בעיניו... ובכן נתן פחדו ואימתו על כל הבריות בק״ק מדמנה. ומה שקרה להרב והרבנית ומה שעברה על כל הקהלה, אשר כמעט שנחרבה על ידו... ומה שקרה לו, להגולם בעצמו, דברי ימיו ותולדותיו וכל מעשי תקפו וגבורתו - אספר לכם, חביבי, בעת אחרת. א. ל. לעווינסקי