Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 190

פרדס 190 המקיץ משנתו, וילך בבית אחת הנה ואחת הנה, ויתבונן אל הרבנים המשתוממים למראה עיניהם - ייפתח את פיהו וידבר בלשון המדינה לאמר ן "כמדומה לי, צויתי להביא לבם מים וקלפים... טוב, טוב מאד, ובי בשביל שואב מים ומשרת־שליח טרחתם את הטרחה הגדולה ההיא לבא עד סוד הבריאה להשתתף במעשה־בראשית ולהביא לעולם את מבחר היצורים? תכלית יותר נעלה. ומטרה אחרת לא מצאתם בעדי? .. הוי טפשים! הוי אנשי שחץ! ואתם תדמו בי אנכי אשמע בקולכם, ומיד אעשה את משלחתי? .. לכם אמנם לדעת, בי לא אנבי, אבל אתם תהיו אצלי חוטבי עצים ושואבי מים... הטרם תדעו מי אתם ומי אנכי? מאין באתם? מטפה סרוחה, קרוצי חומר, יהודים נמבזים! ואנכי - אנכי זהב יוצק בקרבי, אנכי הנני ״האדם העליון״ אשר לו נדולי פלוסופיכם יקוו, ולו הכה ולו הגבורה, לוי העז ולו המשרה, לו ההוד. ולו העתיד... כן, לו העתיד! ככפיר ושחל ירמוס ידרוך עליכם, לא ידע רחם ולא ידע חנינה 5 המדות המנונות האלה, חמלה ורחמנות, מורשה לכם, קרוצי חומר, מאבותיכם, עבדים לעבדים־, אנכי לא אדע אותן, מחומר אחר קורצתי, לנמרי אחר. זהב 1 זהב 1 המתכת היקרה והרוממה ההיא תתן הוד ורוממות עלי, והאציל מכהה, "בה התבל", עלי. הנני מרגיש את הזהב בקרבי, בלבי, בעורקי, בדמי... אנבי הנני "האדם העליון" ואתם בני אדם שפלים, יהודים נמבזים, ודור יבא, יוצא מחלצי ״דור זהב״ וישנה את כל מערכותיכם. ואתם עוד תתאמרו להתעמר בי, אתם קרוצי חומר. והלא אתה הרב בתורתך ואתה הרב מטעם בחכמתך הנכם עבדים נרצעים לי למעט הזהב אשר בקרבי. ברעו על ברביבם ותנו כבוד ל״האדם העליון״, ל״נולם הזהב!״ - אימתה ופחד נפלו על הרבנים, היל ורעד אחזום: ״שמע ישראל!״ קראו שניהם בקול. והגולם צחק צחוק נורא ויאמר: אתם תדמו כי יש לכם עסק עם "הרוחות" הישנים, נשמות ערטילאות, שדים־קבצנים המרחפים באויר, ומתפרנסים ממצותיהם ועונותיהם של ישראל... כי תאמרו לד׳פהידני "בשמע ישראל", ולהפיל עלי אימים... לא, האדם העליון לא יפחד מבל אלה, גולם הזהב אין לו בל עסק עם אלהים ושמותיו. האדם העליון הוא בבחינת אלהים, הוא המושל פה בארץ מתחת ואין עוד מלבדו, ובבן אך לשוא תצעקו, כי לא יושיע. כרעו על ברכיכם ותנו כבוד לגולם הזהב! - רבי מכבד עשירים - אמר הרב בלבו - ומי עשיר מיצור זה, אשר הזהב נוזל ממש בדמו? בודאי עלי'לכבד אותו, על פי התורה והמצור, - ויעמוד לפניו ביראה ובהכנעה ... , - הוא יהיה גביר ובעל־דעה בעיר - אמר בלבו הרב מטעם - נחוץ להחניף